פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7871/14
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקשים:
1. יורם בן דוד אוחיון
2. בן מרים מסחר (2003) בע"מ
3. מארי ווסט 555 בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. רנואר רשת חנויות אופנה בע"מ
2. רנואר אופנה ייצור ושיווק אופנה 1993 בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 22.10.2014
בת.א
14442-03-13 שניתנה על ידי כבוד
השופטת ש' אלמגור
בשם המבקשים:
עו"ד רפאל ליבא;
עו"ד אברהם מורל; עו"ד רן מחלב
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ש' אלמגור) מיום 22.10.2014 לפיה חויבו המבקשים לשלם את שכרו של רואה חשבון שמונה בהסכמת הצדדים טרם הגשת התביעה.
1.
בבית המשפט המחוזי מתבררת תביעה כספית שהגישו המשיבות נגד המבקשים, וכן תביעה שכנגד שהגישו אלה מצדם נגדן. בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 22.10.2014 ציין בא כוח המשיבות, כי המבקשים לא שילמו את שכר טרחתו של רואה החשבון על חוות דעתו, ובית המשפט קבע כי "מתברר כרגע שהנתבעים והתובעים-שכנגד לא שילמו את שכרו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר עומד, לפי דבריו של עו"ד פיצ'ון, על שבעים אלף ש"ח". לפיכך קבע בית המשפט כי על המבקשים לשלם את שכר הטרחה בתוך עשרה ימים, אחרת יימחקו כתבי טענותיהם. בהמשך לכך, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לתיקון טעות בהחלטתו, שכן לגישתם, רואה החשבון אינו מומחה מטעם בית המשפט. עוד עתרו לקבלת ארכה לתשלום השכר עד למתן החלטה בבקשה. המשיבות מצדן הגישו לבית המשפט בקשה למחיקת כתבי טענותיהם של המבקשים, לאחר שאלה לא שילמו את שכר הטרחה במועד שנקצב. ביום 25.11.2014 נתן בית המשפט המחוזי החלטה נוספת לפיה אין הוא רואה הבדל בכך שהמומחה מונה בהסכמת הצדדים ולא על ידי בית המשפט, ומכל מקום, על המבקשים לשלם את שכרו בתוך עשרה ימים ולצורך כך ניתנה להם אורכה לביצוע התשלום עד יום 5.12.2014.
2.
מכאן הבקשה שלפניי בה משיגים המבקשים על החלטתו של בית המשפט מיום 22.10.2014. לטענתם, בית המשפט חרג מסמכותו בחייבו אותם לשלם את שכר המומחה המוסכם, בעוד ששכר זה הינו רכיב בתביעת המשיבות נגדם. המבקשים מוסיפים וטוענים עוד כי הסכום הנטען על ידי המשיבות לעניין שכרו של המומחה עולה על הסכום המצוין בכרטסת שצרפו המשיבות לכתב תביעתן. המבקשים הוסיפו והגישו היום בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה וכן בקשה להשלמת טיעון. עוד עדכנו המבקשים, כי בית המשפט המחוזי טרם הכריע בבקשת התיקון אך החלטתו של בית המשפט מיום 25.11.2014, דוחה למעשה את בקשת התיקון ולחלופין מייתרת אותה.
3.
דין הבקשה להידחות.
המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לניהול ההליך (ראו והשוו רע"א 6395/14 החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה נ' צייגר , פיסקה 5 (21.11.2014); רע"א 7922/03 לוליאן נ'
סאבא
(30.12.2003); כן השוו רע"א 7035/00 אריה חברה לביטול בע"מ נ' עבדול (20.11.2000)). זאת אף מבלי להידרש לשאלת תחולתו של סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור, התשס"ט-2009 (השוו רע"א 9058/10 פלוני נ' אסותא מרכזים רפואיים בע"מ , פיסקה 4 (26.4.2011)). לפיכך, על המבקשים לשאת בשלב זה בתשלום שכרו של רואה החשבון, כהחלטת בית המשפט המחוזי. ואולם, טענותיהם בעניין זה שמורות להם והן תתבררנה ותוכרענה במכלול, במסגרת ההכרעה בהליך העיקרי.
אשר על כן, הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע ולהשלמת הטיעון. אין צו להוצאות בבקשה.
ניתנה היום, י"ב בכסלו התשע"ה (4.12.2014).
ש ו פ ט ת