רע"א 7885/21 מש-קר בע"מ נ. לירז שלו

1.

עניין לנו בבקשה נוספת לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 22.9.2021 (השופטת ג' כנפי-שטייניץ , ס"נ ) ב-ת"צ 52230-12-18, שבגדרה התקבלה בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגד המבקשות, מש-קר בע"מ ומשקט בע"מ, שתי חברות המפעילות מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי מזון ומשקאות (להלן: החלטת האישור , בקשת האישור ו- החברות , בהתאמה). במוקד בקשת האישור ניצבת הטענה כי במכונות האוטומטיות המופעלות על ידי החברות הן מחייבות את הצרכן המשלם בכרטיס אשראי בעמלה נוספת על מחיר המוצר המוצג בחזית, "עמלת סליקה"; זאת בניגוד לחובה הקבועה בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ובתקנות מכוחו, שלפיה יש להציג את מחירו הכולל של המוצר.

2.

בהחלטת האישור ניתנה למשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים ) רשות לנהל תובענה ייצוגית נגד החברות, תוך שנקבע כי הצגת עמלת כרטיס האשראי בנפרד והוספתה למחיר המוצר במעמד התשלום בכרטיס אשראי היא בניגוד לדין. בגין החלטה זו הגישו החברות את בקשת רשות ערעור נושא ההליך דנן ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. בקשתן לעיכוב ביצוע נדחתה בהחלטתי מיום 2.1.2022, ובקשת רשות הערעור עודנה תלויה ועומדת. כעת, החברות הגישו בקשה נוספת שהוכתרה כ"בקשה (שנייה) מטעם המבקשות לעיכוב ביצוע חלקי" עד להחלטה בבקשת רשות הערעור. לדבריהן, בעת האחרונה נשלחה אליהן דרישה כוללנית וגורפת לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון מצד המשיבים (להלן: דרישת הגילוי ). החברות מוסיפות וטוענות כי בדרישת הגילוי הן נתבקשו להעביר למשיבים מידע ומסמכים שהם בלב ליבה של הסודיות העסקית-מסחרית שלהן. לטענתן, חשיפת המידע והנתונים המבוקשים בדרישת הגילוי עלולה להוביל לפגיעה ממשית באינטרסים המסחריים שלהן. בתוך כך החברות טוענות כי היענות לדרישת הגילוי מחייבת בירור עובדתי מורכב, דבר שיסב להן עלויות כלכליות מרובות. בנסיבות אלה, החברות עותרות לעיכוב החלטת האישור עד להחלטה בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידן, זאת בהינתן שהמשך ניהול התובענה הייצוגית יוביל לפגיעה בלתי מידתית בחברות. במצב דברים זה, החברות סבורות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתן, ועל כן יש להיעתר לבקשתן. מעבר לכך, החברות טוענות שבקשת רשות הערעור מעוררת שאלות תקדימיות שונות, וכי גם נתון זה מצדיק היעתרות לבקשה ולעיכוב ההליך בבית המשפט המחוזי עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

3.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה לעיכוב ביצוע הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בלא צורך בתשובה. החברות טוענות בבקשתן בכלליות כי עלול להיגרם להן נזק אם לא יעוכב ההליך בבית המשפט המחוזי, זאת משום היקפה של דרישת הגילוי ובשל המשאבים הרבים שייאלצו להשקיע כדי ליתן לה מענה. החברות לא הציגו כל תימוכין לטענות אלו ואף לא טרחו לפרט את היקף ומהות הנזקים שלטענתן ייגרמו להן אם תידחה בקשתן . למעשה, די בכך כדי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. לכך מתווספת העובדה כי בשלב זה מדובר אך בדרישת גילוי מצד המשיבים; והאחרונים טרם פנו לבית המשפט בבקשה מתאימה לאכיפת דרישתם. ממילא יצוין כי ככל שלחברות ישנן טענות כלפי מסמכים ונתונים כאלו ואחרים שאותם הן נדרשות למסור למשיבים, יוכלו להעלותן בפני בית המשפט המחוזי בבוא העת. על כל פנים, לא עלה בידי החברות להצביע על נזק ממשי או נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם להן כתוצאה מהמשך ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי .

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.