רע"א 8047/17 בנק הפועלים בע"מ נ. שילת לעד בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ד' חסדאי ) בת"א 38805-10-16 מיום 14.9.2017, בגדרה הורה בית המשפט למבקש לגלות למשיבה נוהל פנימי המכונה 'נוהל בנק הפועלים ביחס לפתיחה/ניהול חשבונות נש"מים' (להלן: הנוהל ) .

2.

המבקש, בנק הפועלים, סרב לאפשר למשיבה (להלן: שילת ) להסב את חשבון הבנק שלה לחשבון מסוג נש"מ (נותני שירות מטבע). מחמת סירוב זה, הגישה שילת תביעה נגד הבנק. במסגרת ההליכים המקדמיים, הגישה שילת בקשה לגילוי ועיון במסמכים, ובין היתר ביקשה לעיין בנוהל. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. בהסתמך על מספר תקדימים שניתנו בבתי המשפט המחוזיים, קבע בית המשפט כי במסגרת הליכי הגילוי, קיימת חובת לגלות נהלים פנימיים של בנק, על מנת לעמוד על 'מנהג הבנקאים' ולאפשר דיון ב'קלפים פתוחים'.

3.

על החלטה זו הגיש בנק הפועלים את בקשת הרשות לערער דנן. בבקשה נטען כי לבנק תפקיד מרכזי בתחום מניעת הלבנת ההון. כחלק מתפקידו, מוטלות עליו חובות סודיות לפי הוראות שונות בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, ובצווים שיצאו מכוחו. חובות סודיות אלו חלות גם על הנוהל המסדיר את האופן שבו מיישם הבנק את חובותיו לפי הוראות חוק אלו. בית המשפט המחוזי שגה אפוא משהסתמך על תקדימים בעלי אופי אזרחי גרידא, ולא נתן דעתו לייחודיותו של הנוהל דנן, על רקע החקיקה הספציפית. בנוסף נטען, כי היה על בית המשפט לעיין תחילה בנוהל בטרם יורה להעבירו לשילת, וכי הנוהל כלל אינו רלבנטי להכרעה בסכסוך.

4.

שילת השיבה לבקשה, ובתשובתה הדגישה כי מדובר בהחלטה דיונית שאין ערכאת הערעור רגילה להתערב בה; וכי בהליך האזרחי הכלל הוא של גילוי הקלפים, וטענת חיסיון היא חריג לכלל רחב זה. לגופו של עניין, מדובר במסמך רלבנטי ביותר לצורך ההכרעה; והסעיפים השונים המטילים חובת סודיות בחוק איסור הלבנת הון אינם מתייחסים למסמכים כדוגמתו של הנוהל, ואינם חלים עליו. עוד טוענת שילת כי בתקדימים רבים – אלו שהובאו בהחלטת בית המשפט המחוזי ועוד נוספים – נקבע כי חובת הגילוי של הבנק גוברת על אי-אלו טענות של חיסיון, כאשר מדובר בנהלים פנימיים של הבנק.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובתה של שילת, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדון בבקשה כבערעור. כפי שיבואר להלן, דין הערעור להתקבל בעיקרו.

6.

כאשר עסקינן בהחלטה המורה על גילוי מסמכים, לעתים מזומנות ראוי להידרש לערעור עליה בעוד ההליך בעיצומו, שכן מדובר בעניין בלתי הפיך (רע"א 6676/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דיין , פסקה 9 (17.9.2017)). בענייננו, שוכנעתי כי בהחלטת בית המשפט המחוזי לא מוצה הדיון בשאלה העומדת על הפרק, באופן המצדיק לקבל את הערעור ולבטל את ההחלטה. מקובלת עלי טענת הבנק, לפיה אין לגזור גזרה שווה מגילוי מסמכים בסכסוכים נזיקיים לעניין שלפנינו, העוסק באופן שבו הבנק פועל בתחום איסור הלבנת הון. בפי הבנק טענות הנוגעות לחובות סודיות המוטלות עליו על-פי דין, אולם בית המשפט לא נזקק להן ולא הכריע בהן.

7.

אין משמעות הדבר בהכרח, שהנוהל המדובר חוסה תחת חיסיון, או שקיימת הצדקה אחרת שלא לגלותו; כל שאני קובע הוא שבית המשפט הורה על הגילוי מבלי לבחון שאלה זו כדבעי. יתרה מכך: לאחר העיון בטענות השונות שהוצגו לפנַי בהקשר זה, סבורני כי קשה להשיב על שאלה זו ללא עיון בנוהל עצמו. צודק אפוא הבנק בטענתו, כי היה על בית המשפט להפעיל את סמכותו שלפי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולעיין בנוהל על מנת להכריע בשאלה. "בית משפט זה הדגיש לא אחת כי ראוי לעשות שימוש נרחב בתקנה 119, כך שבית המשפט יבחן את המסמך בעצמו, על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת ומוארת בשאלה אם המסמך יהנה מחסיון אם לאו, תוך שמירה מרבית על האינטרסים המתנגשים" (רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי"), הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים נ' הימנותא בע"מ , פסקה 12 וההפניות שם (6.1.2015)). בנוסף, עשוי העיון בנוהל לסייע גם בבירור שאלת הרלבנטיות שלו להליך.

8.

העולה מן הדברים הוא שהחלטת בית המשפט המחוזי טעונה השלמה. בית המשפט דן בסוגיה מנקודת מבט כללית, אך לא דן בהיבטים הקונקרטיים הנוגעים לחשבונות נש"מ, לאור דיני הלבנת ההון החלים על הבנק. בית המשפט המחוזי ישוב אפוא ויידרש לשאלה זו, תוך שיתן דעתו לטענות שני הצדדים בהקשר זה; מצדי, כמובן, אינני מביע עמדה לגופו של עניין. לצורך ההכרעה, יפעיל בית המשפט את סמכותו לפי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, יעיין בנוהל, ויכריע כחכמתו.

9.

הערעור מתקבל אפוא, כאמור לעיל.

10.

שילת תישא בהוצאות בנק הפועלים בסך של 5,000 ₪.