רע"א 8053/98 דן כוכבי נ. עדני חננאל

בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום.

המדובר הוא בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבים לתשלום פיצויים בגין עגמת נפש שנגרמה לו בשל התקשרות המשיבים בהסכם להוצאת כספים במרמה ממנו ונקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדו שלא כדין.

תביעתו נדחתה על ידי בית משפט השלום מהטעם שלא הוכחה אף אחת מן העובדות להן טען המבקש בתביעתו, ובית המשפט המחוזי לא מצא כי יש מקום להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט השלום.

בבקשתו, טוען המבקש כי בעקבות השעייתו מלשכת עורכי הדין הוא אינו יכול לעבוד במקצועו, והכנסתו החודשית עומדת על סך של כ3,000- ש"ח. אשתו אינה עובדת, והוא וארבעת ילדיו מתכלכלים מכספי המזונות ומקצבת הילדים המשתלמים על ידי המוסד לביטוח לאומי.

כן טוען המבקש, כי אין ברשותו כל רכוש הניתן למימוש לשם תשלום האגרה, וכי הוא חייב כספים רבים לנושים שונים להם המחה את זכויותיו בדירתו. בגין חובותיו מתנהלים נגדו הליכי הוצאה לפועל, ולאור מצבו העגום לא חייב אותו ראש ההוצאה לפועל לשלם מאומה על חשבון החוב.

עוד טוען המבקש כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור שהגיש להתקבל גבוהים.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, סיכוייה של בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש קלושים ביותר, והמבקש אף לא שילם את ההוצאות שנפסקו נגדו בבית משפט השלום.

מסגרת הדיון בבקשה לפטור מתשלום אגרה קבועה בתקנה 13 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח1987-. על-פי תקנה זו, על מבקש הפטור לשכנע את בית המשפט כי אין ביכולתו לשלם האגרה וכי ההליך מגלה עילה.

המבקש צירף לבקשתו מסמכים המאמתים את טענותיו בדבר הכנסותיו, והכספים המשתלמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, ומהם עולה כי הכנסותיה החודשיות של משפחתו מסתכמות בסך של כ6,700- ש"ח. בסכום זה עליו לכלכל את ארבעת ילדיו הקטינים. כמו כן, המבקש חייב כספים לנושים שונים ומתנהלים נגדו הליכי הוצאה לפועל.

בנסיבות אלה, שוכנעתי כי מצבו הכלכלי של המבקש מצדיק לפוטרו מתשלום אגרת בית המשפט.

כמו כן, סבורה אני כי לא ניתן לקבוע כי בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש אינה מגלה כלל עילה.

אשר על כן, אני פוטרת את המבקש מתשלום אגרה.

באשר לבקשת המבקש לפטור אותו מהפקדת ערבון: הלכה היא כי כדי לזכות בפטור מהפקדת ערבון, על המבקש לעמוד בנטל כבד יותר, ולהראות כי סיכוייו לזכות בערעור טובים, וזאת על מנת למנוע הטרדת שווא של המשיבים והעמדתם בסיכון שתיגרמנה להם הוצאות, שבית המשפט ימצא כי מן הראוי שהמערער ישא בהן (בש"א 329/90 אברך נ' גרונר , פד"י מד(2) 383).

במקרה דנן, סבורה אני כי סיכוייה של בקשת הערעור להתקבל אינם גבוהים. המדובר הוא בערעור שני, המופנה כנגד ממצאים עובדתיים וסכום ההוצאות שנפסקו על ידי בית משפט השלום.

הלכה היא כי בית המשפט יעניק רשות ערעור רק במקום בו מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית (ראה: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) , פד"י לו(3) 123).

המבקש לא הראה כי במקרה דנן מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מן העניין שיש לצדדים בהכרעה במחלוקת.

יתר על כן, המבקש לא שילם את ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבים בבית משפט השלום, ודי בנימוק זה כדי לדחות את הבקשה לפטור מערבון (ראה: רע"א 8192/98 רם נ' אררט חברה לביטוח בע"מ , תקדין עליון 99(2) 689).

בנסיבות אלה גובר הצורך להבטיח את האינטרס של המשיבים לגבות את הוצאותיהם בבקשת רשות הערעור, אם ייפסקו, על ידי הערבון שיופקד.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לפטור מערבון.

עם זאת, בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש, אני מעמידה את סכום הערבון שעל המבקש להפקיד על סך של 5,000 ש"ח.

המבקש יפקיד ערבון בסך 5,000 ש"ח תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה.