רע"א 8078/00 דב חיט נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה בכפר סבא

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו (כבוד סגן הנשיא י' לויט), בה נקבע כי יש לעכב את ביצוע פסק-הדין שניתן לטובת המשיבים, אלא אם כן ימציאו המבקשים ערבות בנקאית או משכנתא על נכס ששוויו עולה ב- 35 אחוז לפחות על הסכום, שהם אמורים לקבל על פי פסק-הדין, לטובת המשיבה.

2.העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן: המבקשים זכו בתביעה שהגישו כנגד המשיבה בבית המשפט המחוזי, בגין פגיעה במקרקעין עקב תכנית בניה. בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא טלגם) חייב את המשיבה לשלם למבקשים 1-15 סכום כולל של כ- 9 מיליון ש"ח. המשיבה הגישה ערעור על פסק-הדין לבית משפט זה (ע"א 7256), והמבקשים הגישו ערעור משלהם (ע"א 7136/00).

המשיבה הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד להכרעה בערעור, משום שסיכוייה לזכות בערעור טובים, ומשום שאם תשלם את הסכום האמור למבקשים, יקשה עליה מאד לשוב ולגבותו, אם אכן תזכה בערעור. לעומתה, טענו המבקשים בבית המשפט קמא, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, וכי אין ראיות לחוסר יכולתם להשיב כספים למשיבה אם תזכה זו בערעור. אם אכן יהיו חייבים להשיב כסף למשיבה ולא ישלמו - כך הם טוענים - תוכל עירית כפר סבא לסרב ליתן להם אישור לבצע עסקאות במקרקעין שבבעלותם, ושוויים של אלה עולה על הסכום הנקוב בפסק-הדין.

3.בית המשפט קמא קיבל, כאמור, את הבקשה, בכפוף לכך שעיכוב הביצוע לא יחול, אם ימציאו המבקשים ערבות בנקאית או משכנתא על נכס ששוויו עולה ב- 35 אחוז לפחות על הסכום שהם אמורים לקבל על פי פסק-הדין. בית המשפט סמך החלטתו על כך שמדובר בסכום לא מבוטל, ובחמישה עשר אנשים המתחלקים בו, חלקם יורשים. עוד התחשב בית המשפט בכך, שמדובר באנשים שחלקם פנסיונרים ויש ביניהם קשיי יום.

על החלטה זו של בית המשפט קמא נסובה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

4.לטענת המבקשים, אין להתנות את מימוש זכויותיהם על-פי פסק הדין, בבטוחות הנזכרות. לגישתם, מוטעית התפיסה הרואה בגובה סכום פסק-הדין שיקול "אוטומטי" למתן בטוחות, וזאת ללא תצהיר מטעם המשיבות בדבר הקושי להשיב את המצב לקדמותו. הם סבורים, כי אין בעובדה שבתובענה אחת נתכנסו כמה וכמה תובעים, כדי להצדיק התייחסות כוללת ואחידה לסכומים שנפסקו. לדעתם אין באמור בסיכומים שהגישו בשנת 1993 כדי לשמש ראיה בדבר חוסר יכולתם להשיב את המצב לקדמותו, בוודאי לא כאשר מרביתם של אותם פנסיונרים הלכו זה מכבר לעולמם, ובמקומם באו יורשיהם. עוד מציינים המבקשים כי מאז שנת 1993 התחלקו זכויותיהם של התובעים המקוריים בין מספר רב של יורשים, כך שהסכומים שיקבל כל אחד נמוך יותר, ולפיכך קל יותר להשבה. ומכל מקום - כך טוענים המבקשים - אין בחשש המובע לגבי חלק מהתובעים, כדי להשפיע על עניינם של התובעים האחרים. לבסוף, עומדים המבקשים על העיקרון, לפיו מן הראוי לעכב ביצועו של פסק-דין אך לעיתים נדירות, וזאת במיוחד לאור עיגונה של זכות הקניין כזכות יסוד חוקתית.

5.המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה לרשות ערעור, מכמה טעמים: ראשית, סבורה היא כי סיכויי הערעור שהוגש על ידה טובים מאד. שנית, טוענת היא כי במידה ותשלם את כספי הפיצויים שנפסקו, יהיה קושי אמיתי להשיב את הגלגל אחורנית אם יתקבל הערעור. זאת בין השאר בשל שהחשש שהובע לגבי חלק מן התובעים עומד בעינו, לאור ריבוי מספרם של המבקשים, ולאור הקושי הנובע מחלוקת זכויות התובעים בין יורשים רבים, אשר זהותם של חלק מהם אינה ידועה למשיבה.

6.דין הבקשה להידחות. בית המשפט קמא נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין באופן חלקי, בהתבסס על שיקולים רלוונטיים, ובעיקר השיקול בדבר הקושי להשיב את המצב לקדמותו, אם תזכה המשיבה בערעורה (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (ש' לוין עורך, מהדורה שביעית, 1995) 859). לא מצאתי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי פגם המצדיק התערבות בית המשפט שלערעור, ובמיוחד כך לאור האפשרות שניתנה למבקשים למנוע את תחולתו של עיכוב הביצוע, על ידי שימציאו בטוחה מתאימה להבטחת יכולתה של המשיבה להפרע במקרה שתזכה בערעור.

המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיבה, בסכום של 5000 ש"ח.