פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8089/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
מ.ג. יצחקי נכסים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. ח.י.יא שותפויות בע"מ
2. חגי כהן
3. טל אלרון
4. יוסי סדן
5. עידן סנקר
בקשה לרשות ערעור
על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
(השופט
י' אטדגי
)
בע"א
59100-07-20 מיום 25.10.2020
בשם המבקשת:
עו"ד רונן יקותיאל
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' אטדגי ) בע"א 59100-07-20 מיום 25.10.2020, אשר קיבל את בקשת המשיבים לעיון מחדש בהחלטתו, מיום 12.8.2020, ולשינוי התנאים שנקבעו בה לצורך עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ע' יריב ) בתא"ח 4492-05-20 מיום 23.6.2020.
2.
בפסק דינו קיבל בית משפט השלום תביעה שהגישה המבקשת לפינוי המשיבים מנכס שהשכירה להם לצורך הפעלת אולם אירועים, וזאת לאחר שחודשיים לתוך תקופת השכירות הודיעו לה המשיבים כי בשל משבר הקורונה ולנוכח האיסור שהוטל על פתיחת אולמות אירועים, אין בכוונתם להמשיך ולשלם את דמי השכירות החודשיים בסך 65,000 ₪. בית המשפט קבע כי המשיבים הפרו את חוזה השכירות וכי לא עומדת להם טענת הגנה בגין סיכול החוזה מכוח סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971, או סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.
3.
המשיבים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 12.8.2020 הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע פסק הדין, בכפוף לכך שהמשיבים ישלמו למבקשת מחצית מדמי השכירות החודשיים עבור החודשים אפריל, מאי ויוני 2020, וכן ישלמו במועדם את מלוא דמי השכירות מחודש יולי 2020 ואילך.
4.
ביום 5.10.2020 הגישו המשיבים בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו בשל שינוי נסיבות, בטענה כי בעוד שבעת מתן ההחלטה ולנוכח האיסור על הפעלת אולמות אירועים השתמשו המשיבים בעסקם בתור מסעדה, החל מיום 18.9.2020 נאסרה אף פעילותן של מסעדות בישראל, וכי על כן מוצדק שממועד זה ועד להכרעה בערעור ישלמו המשיבים מחצית מדמי השכירות החודשיים בלבד.
5.
בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את בקשת המשיבים וקבע כי כל עוד לא תתאפשר פעילות אולמות האירועים, ישלמו המשיבים 60% מדמי השכירות עבור התקופה שמיום 18.9.2020 ועד יום 31.10.2020, וכי עבור כל חודש נוסף ישלמו דמי שכירות גבוהים ב-10% מדמי השכירות ששילמו בחודש הקודם, עד לגובה דמי השכירות המלאים.
6.
כנגד החלטה זו מופנית הבקשה שלפניי. לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לא מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין .
7.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ב בטבת התשפ"א (27.12.2020).
ש ו פ ט