רע"א 8091/08 חיים בר יעקב נ. היועץ המשפטי לממשלה

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בה התקבלה חלקית בקשת המבקש לפטור מאגרה, במסגרת תביעתו לחייב את המשיבה 2 לשלם לו סך של כ-24 מיליון ₪ בגין הפרת חוזה עבודה בין הצדדים. בית המשפט המחוזי מצא כי מתקיים במבקש התנאי בדבר היעדר יכולת כלכלית לשלם אגרה. עם זאת, לא ראה בית המשפט מקום לפטור את המבקש מאגרה ביחס לסכום התביעה כולה, אלא לתביעה עד לסך של 2,250,000 ₪. לגבי יתרת סכום התביעה חויב המבקש לשלם אגרה.

2.

בבקשה לפני מתבקש פטור מהפקדת עירבון, אשר נקבע ל- 15,000 ₪. נטען בה כי המבקש, כבן 50, חי עם פרודתו ושלושת ילדיהם, והם מתקיימים מקצבת הבטחת הכנסה וקצבת ילדים בסך כ-3,200 ₪ לחודש. נטען כי כנגד המבקש ופרודתו מתנהלים הליכי הוצאה לפועל במסגרתם הוטלו עיקולים והוצאו פקודות מאסר. המבקש לטענתו אינו מצליח למצוא עבודה. עוד נטען בבקשה, כי למבקש אין רכוש למעט ריהוט בסיסי של הדירה אותה הוא שוכר עם משפחתו. המבקש אינו יכול לגייס הלוואות, כך נטען, שכן אין לו ולפרודתו נכסים כלשהם ומצבם של בני משפחתם הקרובה אינו טוב בריאותית וכלכלית ולכן אינם יכולים לסייע לו בגיוס העירבון. המשיבים מתנגדים לבקשה הן בטענה כי המבקש לא הרים את הנטל בדבר דלות כלכלית, והן בשל סיכוייו הנמוכים של ההליך.

3.

מעיון בבקשה ובנספחיה עולה כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, ודומה כי אף המשיב 1 אינו חולק על כך. תמיכה לכך מצויה בעובדה שהמבקש זכאי לגמלת הבטחת הכנסה ולכך שבית המשפט המחוזי פטר אותו חלקית מתשלום אגרה. יחד עם זאת, יש ממש בטענת משיב 2 כי המבקש לא הבהיר די הצורך מדוע אין באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון. יש לזכור כי בשונה מעניין האגרה, לגביו נבחנת יכולתו האישית של בעל הדין, המבקש פטור מערבון נדרש להראות כי ניסה לגייס את הסכום הדרוש מקרובי משפחה וידידים. לעניין זה לא ניתן להסתפק בטענה הלאקונית כי אחיו של המבקש סירבו להלוות לו כספים. חסר נוסף בבקשה הוא העדרו של הסבר לגבי האופן בו מממן המבקש את עלויות ייצוגו. כמו כן, לעניין הפטור מעירבון יש להתחשב בסיכויי ההליך. העירבון בא לאפשר גבייה מהירה של ההוצאות, אם אלה ייפסקו לזכות המשיב, היה והערעור (או בקשת רשות הערעור) יידחה. ברור, על כן, שאין להתייחס לבקשה לפטור מהפקדת עירבון כפי שמתייחסים לבקשה לפטור מאגרה (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם 17.10.2007)). בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מעירבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר.

4.

אמנם, במצבים בהם אין מחלוקת בדבר מצוקתו הכלכלית של המבקש, וכאשר ההליך העיקרי נסב על בירור יכולתו הכלכלית של בעל הדין, הנטייה היא לבחון בגמישות את בקשת הפטור על מנת להימנע מיצירת "מעגל קסמים", אשר יפגע באופן קשה ביכולת הגישה של מיעוטי יכולת כלכלית לבית המשפט (ראו, ע"א 4385/01

נורית אלון נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נה(5) 361; רע"א 3898/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ (לא פורסם 30.10.2007)). אולם שיקול זה אינו בלתי מוגבל, ובמסגרת ההכרעה בבקשה יש להביא בחשבון את כלל הנסיבות. במקרה דנן, לא הופטר המבקש מתשלום האגרה במלואה נוכח קביעת בית המשפט כי חלק מן התביעה הינו מופרך על פניו. בית המשפט ציין כי לגבי רבים מראשי הנזק הפריח המבקש סכומים דמיוניים ללא כל אחיזה וללא כל תימוכין ובנוסף, חלק מעילות התביעה וביחס לסכומים לא מבוטלים התיישן. הדיון בבית משפט זה אינו נסב, אפוא, על שאלת היכולת הכלכלית של המבקש אלא על קיומה של עילה. בנסיבות אלה לא נוצר, לפחות לא במתכונת הקלאסית, אותו "מעגל קסמים" דיוני המצדיק פטור מלא מהפקדת עירבון ללא בחינת סיכויי ההליך. יש לזכור גם כי סכום העירבון בו עסקינן נמוך עשרות מונים מסכום האגרה בו מחויב המבקש בגין התביעה שהגיש. לפיכך, העובדה שההליך הערעורי קשור קשר הדוק ליכולתו הכלכלית של המבקש אינה מצדיקה, בנסיבות העניין, פטור אוטומטי מהפקדת ערבון ללא התחשבות בסיכויי ההליך. אשר לסיכויי ההליך, עיון בחומר המצוי בתיק מעלה כי על פני הדברים אלה אינם טובים באופן המצדיק פטור מלא מהפקדת עירבון. יחד עם זאת, בשים לב לטיב ההליך ולהיקפו ולפסיקת הוצאות צפויה אם יכשל, יעמוד העירבון על סך של 3,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך בלא צורך בהודעה נוספת.