ע"א 3272/14 חיים בר יעקב נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת. המשיבה מתנגדת לבקשה.

בשים לב לכלל נסיבות העניין, ובהן חובותיו העדכניים של המערער והעובדה כי אינו עובד, מוכן אני להניח שמצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים. עם זאת, יש צדק בטענת המשיבה לפיה התשתית אשר הונחה לעניין זה על ידי המערער בגדר בקשת הפטור, אינה מלאה. אמנם, במסגרת התשובה לתגובה אותה הגיש המערער (בהתאם לרשות אשר ניתנה לו על ידי כב' הרשמת ל' בנמלך) הושלמו חלק מן החוסרים, ואולם אף לאחר השלמה זו אין לומר כי התשתית הינה מלאה לחלוטין. כך, המערער ציין כי הוא מתגורר בבית גרושתו ואף אוכל בביתה, וזאת בתמורה לביצוע עבודות בית מסוימות. ואולם לא צוינו מקורות הכנסה נוספים כלשהם, ואין זה ברור כיצד מממן המערער את צרכיו שמעבר למגורים ולאוכל. לעניין זה מתעוררת תהייה מסוימת לאור תשובה אשר ניתנה על ידי המערער במסגרת עדותו בהליך אחר בין הצדדים. אף את הוצאותיו החודשיות לא פירט המערער.

לעניין העירבון אציין, כי המערער לא עמד בנטל להוכיח שאינו יכול להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס העירבון, ובהקשר זה יש לזכור כי "לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" ( בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

(17.12.2009)). ודוק: החובה ליתן פירוט באשר לניסיונות להסתייע בסביבה הקרובה צוינה באופן מפורש בהחלטה קודמת אשר ניתנה על ידי בית משפט זה בעניינם של הצדדים (פיסקה 3 להחלטתה של כב' הרשמת (כתוארה אז) ג' לוין מיום 25.2.2009 ברע"א 8091/08). עוד אוסיף, כי לא נעלמה מעיניי טענת המשיבה לפיה המערער טרם שילם את ההוצאות אשר נפסקו לחובתו בפסק הדין נשוא ערעור זה.

משאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, רואה אני להפחית את האגרה לסכום מינימאלי של 400 ש"ח, ולהעמיד את העירבון על סכום מתון של 4,000 ₪. האגרה תשולם תוך 20 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), והעירבון יופקד תוך אותו מועד, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.