רע"א 8101-22 רע"א 8101-22

1.בפתח הדברים אציין כי לא מצאתי להיענות לבקשת המבקש להשיב לתשובת המשיב, וזאת, בין היתר, בשים לב לכתבי הטענות הרבים שהגיש המבקש במסגרת בקשתו למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה, ולכך שלא שוכנעתי כי קיים טעם המצדיק חריגה מהמתווה הדיוני הרגיל של דיון בבקשה כאמור (ראו והשוו: ראו: ע"א 2000/21 שחר נ' שחר (15.11.2021)).

2.אשר לבקשת המבקש למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה, הרי שלאחר העיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן.

3.כידוע, קבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; והשני, סיכויים מספקים להצלחת ההליך – קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה וסיכויים ממשיים לצורך פטור מערובה (ראו למשל: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014); דנג"ץ 7453/20 בן ארי נ' סולברג (3.11.2021)). כמו כן, יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה.

4.בענייננו, נראה אמנם כי מצבו של המבקש אינו מן המשופרים (וראו החלטות קודמות בנדון שהתקבלו בערכאות השונות, ואשר צורפו לבקשת המבקש מיום 4.12.2022 להוספת מסמכים). ואולם, כפי שפורט לעיל, בנוסף להוכחת חוסר יכולת כלכלית, על מבקש פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה להוכיח כי קיימים סיכויים מספקים להצלחת ההליך. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובהחלטת בית המשפט מושא בקשת רשות הערעור, לא שוכנעתי כי המבקש עמד בתנאי האמור. מרבית בקשת רשות הערעור כלל אינה עוסקת בהחלטה עליה מבקש המבקש להשיג, וטענותיו בנדון מופיעות אך בפסקאות 94-87. כמו כן, מבלי לקבוע מסמרות, לאחר העיון בטענות המבקש ובשים לב למהות ההחלטה עליה הוא מבקש להשיג ולאמות המידה להתערבות בהחלטה מהסוג האמור, התרשמותי היא כי בפני המבקש משוכה גבוהה, באופן שאינו מצדיק מתן פטור מלא מהפקדת ערובה.

5.אשר על כן, המבקש פטור מתשלום אגרה במסגרת הליך זה, אך הוא נדרש להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בהליך בסך מתון של 5,000 ש"ח.

6.הערובה בסכום האמור תופקד עד ליום 12.1.2022, שאם לא כן עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת.