רע"א 8107/15 רע"א 8107/15

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.10.2015 (ע"ו 24867-10-14, השופטים א' שטמר , מ' נד"ב ו- צ' ויצמן ). בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על החלטתה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן, בהתאמה: ועדת הערעורים ו- חוק הנכים ) בבית משפט השלום בראשון לציון מיום 9.7.2014 (ע"נ 2286-10-11, השופט א' באומגרט , פרופ' ת' הלל ועו"ד צ' חפץ ).

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש, יליד 1986, התגייס בשנת 2004 לשירות צבאי בחיל האוויר כטכנאי מזל"טים והשתחרר בשנת 2007. המבקש אובחן כסובל מאי יציבות בכתפו השמאלית, ואף נותח בגינה. מאחר שהוא מייחס בעיה רפואית זו לשירותו הצבאי הגיש בקשה לקצין התגמולים, הוא המשיב בהליך שבפני, להכרה בנכותו. כפי שעולה מהחלטתו של קצין התגמולים מיום 29.8.2011, נכותו הכוללת של המבקש בגין אי היציבות בכתף הועמדה על 31%. קצין התגמולים קבע כי מצבו של המבקש החמיר בעקבות שירותו הצבאי בשיעור של חצי מדרגת הנכות הכוללת שיוחסה לו.

3.

המבקש הגיש ערעור על החלטתו של קצין התגמולים לוועדת הערעורים. המבקש טען כי הפגימה בכתפו נגרמה במלואה בעקבות שירותו הצבאי וכי החלטתו של קצין התגמולים התבססה על רישומים שגויים מתקופת שירותו, שמהם עולה כי הוא סובל מפריקות חוזרות של הכתף מגיל חמש שנים. ועדת הערעורים דחתה את הערעור באמצה את עמדתו של קצין התגמולים לפיה המבקש סבל מפגימה בכתפו עובר לשירותו הצבאי.

4.

המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על החלטתה של ועדת הערעורים, אך ערעורו נדחה (ברוב דעות של השופטים ויצמן ו- נד"ב , כנגד דעת המיעוט של השופטת שטמר ). השופטת שטמר קבעה כי ערעורו של המבקש עוסק בשאלה המשפטית, שנדונה בפסיקה, על מי מהצדדים מוטל הנטל להוכיח את מצבו הרפואי של המבקש לפני שירותו הצבאי. בהמשך לכך, קבעה השופטת שטמר כי נטל ההוכחה מוטל על קצין התגמולים אשר לא עמד בו, ולכן יש לקבל את ערעורו של המבקש. לעומת זאת, השופט ויצמן קבע כי ערעורו של המבקש נסב על סוגיה עובדתית – האם המבקש סבל מפגימה בכתף עובר לשירותו הצבאי – ולפי סעיף 34(א) לחוק הנכים הוא לא רשאי לערער על כך. השופט ויצמן הוסיף וקבע כי אפילו הערעור לא מופנה כלפי קביעה עובדתית גרידא, יש לדחותו מן הטעם שהחלטתה של ועדת הערעורים מנומקת היטב ומבוססת על ממצאים עובדתיים והערכת מהימנותם של העדים, עניינים שבהם ערכאת הערעור לא נוטה להתערב. השופטת נד"ב

הצטרפה לתוצאה אליה הגיע השופט ויצמן , הגם שהייתה מוכנה לקבל את עמדתה של השופטת שטמר לפיה הערעור נסב על סוגיה משפטית שעניינה נטל ההוכחה לקיומה של פריקת כתף עובר לשירות הצבאי של המבקש. לשיטתה, קצין התגמולים עמד בנטל ההוכחה שהוטל עליו, בשים לב לקביעותיה העובדתיות של ועדת הערעורים.

בקשת רשות הערעור

5.

לטענת המבקש, יש לקבל את בקשת רשות הערעור שהגיש בשל כך שהיא מעלה שאלות עקרוניות החורגות מעניינו האישי.

6.

המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי וועדת הערעורים שגו בכך שדנו במקרים השונים של פריקת כתף שאירעו לו בתקופת שירותו הצבאי למרות שאלה כלל לא היו שנויים במחלוקת. לטענת המבקש, המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה האם הוא סבל מפריקות כתף לפני שירותו הצבאי, ואף בית המשפט המחוזי עמד על כך. לטענתו, חריגה מגדר המחלוקת כפי שהוגדרה על-ידי הצדדים מהווה עניין עקרוני המצדיק מתן רשות לערער.

7.

המבקש מוסיף וטוען כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי קצין התגמולים עמד בנטל להוכיח שהמבקש סבל מפריקות כתף חוזרות מגיל צעיר, למרות שאין כל תיעוד רפואי על כך מהתקופה שקדמה לשירותו הצבאי. המבקש מוסיף ומפנה לראיות שונות אשר יש בהן, לגישתו, כדי לסתור קביעה זו, ומדגיש כי לא ניתן היה לזקוף לחובתו את היעדרו של תיעוד רפואי מהתקופה שקדמה לשירות הצבאי. לטענת המבקש, השאלה בדבר נטל ההוכחה המוטל על קצין התגמולים בכל הנוגע למצבו הרפואי הקודם של המבקש הכרה כנכה אף היא בעלת אופי עקרוני ומצדיקה מתן רשות לערער.

8.

עוד טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי שגה באמצו את קביעותיה של ועדת הערעורים בדבר חוסר מהימנותו, וכי לא יוחס משקל ראוי לעדויותיהם של בני משפחתו. לבסוף, המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי לא נדרש לכל הטענות המשפטיות שהועלו על-ידו במסגרת הערעור.

דיון והכרעה

9.

לאחר שבחנתי את טענות המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

10.

הלכה פסוקה היא כי בקשת רשות לערער ב"גלגול שלישי" תתקבל רק במקרים שבהם עולה מהבקשה שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ). במקרה דנן, חרף טענותיו של המבקש, לא עולה מהבקשה כל שאלה כללית המצדיקה מתן רשות לערער. למעשה, עניינה של הבקשה בשאלה האם המבקש סבל מפגימה בכתף עובר לשירותו הצבאי. שאלה זו, אשר עמדה גם במרכז ההליכים הקודמים, היא שאלה עובדתית, שאינה מצדיקה מתן רשות ערעור. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, ובמיוחד כאשר מדובר בבקשת רשות לערער בגלגול שלישי (ראו למשל: רע"א 6782/15 מועלם נ' מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 10

(25.10.2015)). הדברים אמורים ביתר שאת בהליך כמו זה שבפני בשים לב לכך שניתן לערער על החלטותיה של ועדת הערעורים לבית המשפט בנקודה משפטית בלבד, לפי סעיף 34(א) לחוק הנכים (ראו עוד: רע"א 6768/13 פלונית נ' אגף השיקום – קצין תגמולים , פסקה 13 (14.11.2013)).

11.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.