רע"א 6782/15 אופיר מועלם נ. מינהל מקרקעי ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 20.7.2015 (ע"א 64146-01-15, השופטים נ' בן אור , ר' יעקובי , א' דראל ), וכן בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין זה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים מיום 14.12.2014 (ת"א 8469-09, השופטת ד' פיינשטיין ).

רקע והליכים קודמים

2.

המבקשים וילדיהם מתגוררים במקרקעין הידועים כגוש 30231 חלקות 70-68

בשכונת ליפתא תחתית בירושלים (להלן:

המקרקעין ). במקרקעין אלה התגוררה גם משפחת אחיו של המבקש. בשנת 2009, בעקבות הליכים שהתנהלו נגד אחיו וגיסתו של המבקש, הודיע מנהל מחלקת הפיקוח של מינהל מקרקעי ישראל (כיום, רשות מקרקעי ישראל) כי יפעל לפינוי המקרקעין. בעקבות הודעה זו הגיש המבקש תובענה למתן צו מניעה קבוע שימנע את פינוי המקרקעין, והמשיב הגיש תובענה שכנגד ובה ביקש להורות על הפינוי. יצוין כי התביעה המקורית הוגשה בשם המבקש, אך כעת גם המבקשת, אשתו, היא צד להליכים.

3.

בית משפט השלום דחה את תובענתו של המבקש וקיבל את תובענתו של המשיב לפינויים של המבקש ומשפחתו. בית משפט השלום קבע כי המבקש פלש למקרקעין לערך בשנת 1997 ובנה בהם אף על פי שידע כי המשיב מנהל הליכים לפינוי אחיו מאותם מקרקעין. בהמשך לכך, נדחו גם טענותיו של המבקש לפיהן לכל הפחות יש להתנות את פינויו מהמקרקעין בתשלום פיצוי בגין השקעותיו. בית משפט השלום הוסיף ודחה את טענתו של המבקש לפיה תושבי ליפתא הופלו לרעה לעומת תושבי אזורים אחרים כגון מלחה-מנחת, מאחר שראה בה הרחבת חזית אסורה שנעשתה בשלב הסיכומים. להשלמת התמונה יצוין, כי בית משפט השלום לא הכריע בטענתו של המשיב לפיה פסק הדין שניתן נגד אחיו של המבקש יצר "מעשה בית דין" (לחובת המבקש) שיש לו משמעות גם במקרה דנן.

4.

המבקשים ערערו על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, אך ערעורם נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי פסק דינו של בית משפט השלום התבסס על קביעות עובדתיות שהוא אינו מוצא לנכון להתערב בהן כערכאת ערעור. בית המשפט המחוזי הוסיף כי ככל שיש למבקשים טענות כספיות הם יוכלו לברר אותן בהליך המתאים, וכי אין בהן כדי לפגוע בזכותו של המשיב לפינוי הנכס. לבסוף, בית המשפט המחוזי קבע כי טענתם של המבקשים לאפליה ביחס לתושבים במקומות אחרים בירושלים ואף ביחס לתושבים אחרים באזור ליפתא עצמו, אשר המשיב החליט לפצותם בתמורה לפינוי, הועלתה בעלמא, וכי גם אותה ניתן יהיה לברר במסגרתה של תביעה כספית. בהקשר זה צוין גם כי בית משפט השלום התיר למשיב לפצל את סעדיו ולהגיש תביעה כספית נפרדת. אשר על כן, בית המשפט המחוזי קבע כי על המבקשים לפנות את המקרקעין עד ליום 20.10.2015. בנסיבות אלה, גם בית המשפט המחוזי נמנע מהכרעה בשאלה האם ההליכים שהתקיימו בשלב קודם נגד אחיו של המבקש יצרו "מעשה בית דין" לחובתו.

בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע

5.

המבקשים טוענים כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור שהגישו בשל כך שנגרם להם עיוות דין.

6.

המבקשים מעלים טענות רבות נגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום וכן נגד בחירתו של בית המשפט המחוזי שלא להתערב בהן. בנוסף, המבקשים חוזרים על טענתם כי הם הופלו לרעה ביחס לתושבים אחרים בליפתא. המבקשים מוסיפים בהקשר זה כי בית משפט השלום שגה בקבעו שטענת האפליה מהווה הרחבת חזית אסורה, בשים לב לכך שהמשיב החליט על הענקת הפיצויים לתושבים אחרים בליפתא רק בסמוך למועד הגשתם של הסיכומים. לבסוף, המבקשים טוענים כי בית משפט השלום טעה בקביעתו לפיה אין להתנות את פינויים מהמקרקעין בהשבת השקעותיהם.

7.

בד בבד עם בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ביום 13.10.2015 הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד למתן החלטה אחרת.

דיון והכרעה

8.

לאחר שבחנתי את טענות המבקשים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

9.

הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית כללית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר מתעורר חשש לעיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). המקרה דנן אינו מקיים אמות מידה אלו.

10.

כלל ידוע הוא כי ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה הדיונית, וקל וחומר שכך הוא במסגרת "גלגול שלישי" (ראו למשל: רע"א 3724/12 כרמלי נ' רשות הפתוח וקק"ל מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 4 (13.9.2012)). אף לא התרשמתי כי נגרם למבקשים עיוות דין חמור בשים לב לקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה טענתם של המבקשים לאפליה תוכל להתברר במסגרתה של תביעה כספית, ככל שזו תוגש על-ידם בעתיד. אין ספק שפינוי מבית מגורים אינו תוצאה קלה, אולם לעתים – כמו במקרה זה שעניינו פלישה למקרקעי ציבור – הוא מחויב המציאות.

11.

אשר על כן, הבקשה נדחית. ממילא, נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע, ובהתאמה, מבוטל בזאת צו עיכוב הביצוע הארעי שניתן בהחלטתי מיום 13.10.2015.

12.

על המבקשים לפנות את המקרקעין תוך 30 ימים מהיום (25.10.2015). בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.