רע"א 8115-23 רע"א 8115-23

לפני בקשת המשיבות 5 ו-9 למחיקת הערעור שבכותרת משום שהוגש כערעור בזכות חלף כבקשת רשות ערעור.

הערעור נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' שקד) בת"א 22634-06-21 מיום 4.9.2023, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לקבוע כי המצאת כתב התביעה למשיב 1 באמצעות המשיבות 5 ו-9 מהווה המצאה כדין בהתאם לתקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: ההחלטה ו-התקנות, בהתאמה).

לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין למערער זכות ערעור על ההחלטה, וכי אופן ההשגה עליה הוא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. זאת, בשים לב לכך שההחלטה לא הובילה לסיום הדיון לגבי חלק מבעלי הדין או לגבי חלק מהסעדים שהתבקשו בתובענה (ראו והשוו: ע"א 1622/22 זיו נ' נוריס מדיקל בע"מ, פסקה 5 (26.7.2022)). אמנם, מעיון בתשובת המערער עולה כי ביום 7.11.2023 ניתנה החלטה בהליך בגדרה הורה בית המשפט על מחיקת התביעה נגד המשיב 1, ונראה כי החלטה זו הביאה לסיום ההליך בעניינו של המשיב 1. ואולם, מאחר שההליך דנא אינו נסב על ההחלטה מיום 7.11.2023 (ולמעשה המערער טוען כי הגיש ערעור נפרד על ההחלטה האמורה), הרי שאין בכך כדי להשליך על סיווגו של ההליך הנדון.

אשר על כן, כאמור, למערער אין זכות ערעור על ההחלטה, אלא היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, לא ראיתי להורות על מחיקת הערעור, אלא על שינוי סיווגו מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור, וזאת בהתאם להוראת תקנה 149(4) לתקנות.

המזכירות תשנה את סיווגו של ההליך מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור ותתייק את החלטתי זו בתיק השופט.

המערער (שמעתה יכונה "המבקש") יישא בשכר טרחת המשיבים 5 ו-9 בסך של 1,500 ש"ח.

הטיפול בהליך יימשך כסדרו.