פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8139/18
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבה:
הסתדרות מדיצינית הדסה
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק א
024888-12-17 שניתנה ביום 13.11.2018 על ידי כבוד השופט א' רומנוב
בשם המבקשת:
עו"ד עמוס גבעון
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רומנוב ) בת"א 24888-12-17 מיום 13.11.2018, בגדרה ניתנה למשיבה ארכה להגשת חוות דעת מטעמה, ועקב כך נדחה מועד הדיון שנקבע בתיק.
1.
ביום 12.12.2017 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבה, ובה טענות בדבר רשלנות רופאי המשיבה במסגרת בדיקות והליכים בנוגע להריונה של המבקשת. המשיבה לא הגישה כתב הגנה למשך מספר חודשים מיום הגשת התביעה, והגישה בקשה לארכה רק ביום 21.6.2018 – אך לא עמדה גם במועד שביקשה. ביום 12.11.2018, יומיים לפני מועד הדיון שנקבע, הגישה המשיבה בקשה לדחיית הדיון על מנת שיתאפשר לה להשלים את חוות הדעת מטעמה. למרות התנגדות המבקשת, ביום 13.11.2018 נעתר בית המשפט לבקשה, תוך שהוא מציין כי יש להצר על כך שהמשיבה לא הגישה את חוות הדעת מטעמה במועד. עם זאת, למשיבה הותר להגיש חוות דעת תוך 60 יום, והדיון שהיה קבוע בתיק נדחה לחודש ינואר 2019.
2.
על החלטה זו נסבה הבקשה שבפניי. לטענת המבקשת, מכיוון שהחומר הרפואי עליו מתבססת התביעה מצוי כולו בידי המשיבה, אין הצדקה לעיכוב בהגשת חוות הדעת. זאת, במיוחד לאור מקרים קודמים בהם לא הותר לתובע להגיש באיחור חוות דעת. עוד נטען כי היה על בית המשפט להידרש לטענת המבקשת בדבר השתת הוצאות משפט על המשיבה.
3.
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה, ויש להצר על עצם הגשתה.
המבקשת התייחסה להחלטה מושא הבקשה בתור החלטה על "תיקון כתב הגנה", אך עיון בהחלטה מוביל למסקנה שמדובר, למעשה, בבקשה להארכת מועד הגשת חוות דעת (ולמצער בבקשה לדחיית מועד הדיון, כאמור בכותרת בקשת המשיבה). כתב ההגנה בהליך הוגש כשהוא אינו שלם, וחסרה בו חוות דעת רפואית אותה ביקשה המשיבה להגיש בהמשך. על כן, הוספת חוות הדעת אינה מהווה תיקון של כתב ההגנה, אלא השלמתו . וראו לעניין זה דברי השופט צ' זילברטל :
"חוות דעת של מומחה רפואי היא חלק בלתי נפרד מכתבי הטענות, ומשכך, הלכה למעשה אין לראות את יום הגשת כתב ההגנה עצמו, כשלא צורפה לו חוות דעת רפואית, כיום בו הסתיימה לאמיתו של דבר הגשת כתבי הטענות מטעם המשיבים" (רע"א 5070/14 תייר נ' זר , בפסקה 5 (18.2.2015)).
בהתאם לאמור בסעיפים 1(1) ו-1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, לא תינתן רשות ערעור על החלטות בבקשות לשינוי מועדי דיון ומועדי הגשה, או על הטלת הוצאות בהחלטות אלה. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
4.
למעלה מן הצורך, אוסיף כי ממילא לא ראיתי טעם להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. כלל ידוע הוא כי ערכאת הערעור תתערב בנושאים הקשורים בסדרי דין רק במקרים חריגים (רע"א 5302/17 בית החולים נצרת אי.מ.מ.ס. (האנגלי) נ' פלונית (23.8.2017); רע"א 3868/13 לחאם נ' בדוי , פסקה 7 והאסמכתאות שם (11.8.2013)). בענייננו, לא הציגה המבקשת אף נימוק מיוחד או עקרוני שיצדיק התערבות שכזו בהחלטת הערכאה הדיונית, לה נתון שיקול הדעת בהתוויית האיזון בין חקר האמת לבין יעילות ההליך.
4.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ט בכסלו התשע"ט (27.11.2018).
ש ו פ ט