רע"א 8151/01 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ. הווארד רייס

המשיב מנהל בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה כספית כנגד המבקשים, שעניינה עמלות מופרזות, לטענתו, שגובים המבקשים מבתי-עסק. במקביל לתובענה הגיש המשיב לבית-המשפט המחוזי בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית (להלן: בקשת האישור). בקשה זו מתבררת מאז שנת 1998 בפני בית-המשפט המחוזי.

כשלוש שנים לאחר פתיחת ההליכים, ולאחר שהמשיב נחקר על תצהיר שהגיש בתמיכה לבקשת האישור, ביקש המשיב לצרף חוות-דעת מומחה לכתבי הטענות שהגיש. המבקשים התנגדו לבקשתו, וטענו, כי המשיב איחר כל מועד אפשרי לצירוף חוות-הדעת, כי הבקשה מעידה על היעדר תום-לב של המשיב ועל שימוש לרעה מצידו באמצעים דיוניים, וכי הבקשה סותרת את עמדת המשיב עצמו בעבר, שאז הביע התנגדות להגשת חוות-דעת מומחה במסגרת הדיון בבקשת האישור. עוד טענו המבקשים, כי היענות לבקשה לצרף חוות-דעת תסרבל מאד את הדיון.

בית-המשפט המחוזי (השופט ד"ר גבריאל קלינג) דחה את התנגדות המבקשים, והתיר למשיב להגיש את חוות-הדעת, תוך שהוא דוחה את בקשת המבקשים לחקור את מגיש התצהיר שתמך בבקשה. וכך, בין היתר, קבע בית-המשפט המחוזי בהחלטתו:

לבית-המשפט יש שיקול דעת מסוים, ונראה לי שראוי להפעילו בעניין זה. לא יעלה על הדעת שבבקשה לצירוף חוות דעת, שמוגשת במסגרתה של בקשה בכתב, כאשר הבקשה בכתב היא הליך נלווה לתובענה עיקרית ולאחר ש[המשיב] נחקר ארוכות בבקשה בכתב להכרה בתובענה כתובענה ייצוגית, הוא יידרש להיחקר כעת על הבקשה לצרף חוות דעת. התרת חקירה כזאת תיצור סבך דיוני והארכת התדיינות שלא יתוארו.

אינני מתייחס למהותן של חוות הדעת ... הנני שותף לחלק גדול מאוד מההסתייגויות אבל העדפתי, על מנת לקצר את ההליכים, לא לקבוע בשלב זה דבר ובעלי הדין יהיו חופשיים, במסגרת טיעוניהם בסיומו של ההליך, לטעון לפסלותם של חלקים של חוות הדעת...

מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי, שבגידרה חזרו המבקשים על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי, והוסיפו, כי החלטת בית-המשפט המחוזי סותרת החלטות קודמות בתיק ומתעלמת מהתנהגות המשיב ומדרך ניהולו את הליך בקשת האישור בשיטה של "הדבקת טלאי על טלאי", באופן הפוגע פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי, בהוראות סדרי-הדין ובזכויותיהם. לחלופין טענו המבקשים, כי ראוי היה לאפשר להם לחקור את המצהיר מטעם המשיב. לחילופי חילופין נטען, כי ראוי היה להשית על המשיב הוצאות ראויות.

דין הבקשה להידחות.

ככלל, דרך ניהול המשפט נתונה לשיקול-דעתה של הערכאה הראשונה, וערכאת הערעור אינה מתערבת בו. לא מצאתי כי המקרה שבפניי מצדיק סטייה מכלל זה.

אשר לטענות המבקשים בעניין ההוצאות, הרי שברי, כי דרך ניהול ההליך על-ידי המשיב תבוא לכלל ביטוי בהחלטתו הסופית של בית-המשפט המחוזי בבקשת האישור.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.