רע"א 8155/10 יוחנן ויינגרטן נ. אשר ספיר

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים מ' מזרחי , י' נועם ו- נ' סולברג ) בע"א 3554/09 שניתן ביום 3.10.2010 אשר בגדרו התקבל עיקר ערעורם של המשיבים על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת מ' אביב ) שניתן בתביעות הדדיות שהגישו הצדדים.

1.

בין הצדדים התגלעה מחלוקת באשר לנכס בירושלים אותו רכשו יחדיו ובאשר להסכם אותו כרתו לחלוקת הנכס וניהולו. הצדדים הגישו תביעות הדדיות לבית משפט השלום בירושלים. בתביעתם, טענו המבקשים כי המשיבים ביצעו עבודות נרחבות בנכס המשותף ללא קבלת אישור וללא תיאום עימם. לעומת זאת, המשיבים טענו כי המבקשים הפרו את ההסכם עימם ובנוסף כי על המבקשים לשאת בהוצאות אותן הוציאו לשיפוץ הנכס.

2.

פסק הדין הראשון בהליך ניתן ביום 13.5.2008 על ידי השופטת מ' אביב . המשיבים הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי וערעור זה התקבל בחלקו על ידי בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מורה על החזרת הדיון במספר סוגיות לבית משפט השלום, בין מאחר שהתערב בהכרעותיו של בית משפט השלום ובין מאחר שסבר כי לא נקבעו בסוגיות מסוימות ממצאים עובדתיים. ביום 24.9.2009 ניתן פסק הדין השני על ידי בית משפט השלום. במסגרת פסק דינו שב בית משפט השלום על הממצאים העובדתיים אותם קבע בפסק דינו הראשון, תוך שהוא מציין כי ממצאים אלו מבססים את מסקנותיו באורח חד-משמעי, על אף קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מסקנות אלה לא הוסקו על בסיס הראיות שהוצגו על ידי הצדדים. בנוסף, התייחס בית משפט השלום לחלק מן הסוגיות לגביהן הורה בית המשפט המחוזי כי ייקבעו ממצאים עובדתיים תוך שהוא קובע כי אין בממצאים אלו כדי לשנות ממסקנותיו בפסק הדין הראשון. בנוסף, ובשים לב לעמדתו לפיה אין לשנות ממסקנותיו, לא נדרש בית משפט השלום לחלק מן הסוגיות בהן החזיר בית המשפט המחוזי את הדיון לפניו.

3.

ערעור שהגישו המשיבים על פסק הדין השני של בית משפט השלום התקבל ברובו. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי "שופטת בית משפט השלום לא ראתה לנכון לקבלת את הדרכת בית המשפט המחוזי לעניין הקביעות העובדתיות". לפיכך, סבר בית המשפט המחוזי כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידה. כן סבר בית המשפט המחוזי כי בנסיבות המקרה מן הראוי כי הוא יידרש לסוגיות שונות שעל פי פסק הדין שבערעור היה על בית משפט השלום להתייחס אליהן והוא נמנע מלעשות כן, וכי יש להעדיף זאת על פני החזרת התיק לבית משפט השלום.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.

במסגרת בקשת רשות הערעור טוענים המבקשים כי הם אלו שנפגעו כתוצאה מן הויכוח השיפוטי בין הערכאות השונות שדנו בתיק זה. בנוסף, טוענים המבקשים כי לא היה מקום שבית המשפט המחוזי יתערב בממצאים העובדתיים ובממצאי המהימנות שקבע בית משפט השלום, בפרט כאשר בית משפט השלום לא מצא מקום לסטות מממצאים אלו אף בפעם השנייה בה דן בתיק. לטענתם, התערבות זו של ערכאת הערעור אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הנוהגת בעניין.

5.

לאחר עיון בבקשה, סבורני כי דינה להידחות אף ללא קבלת תגובת המשיבים. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן באותם המקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי בין הצדדים [ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)]. איני סבור כי מקרה זה נמנה על אותם המקרים, ולמעשה אף המבקשים אינם טוענים כך. אף אם לשיטת המבקשים חרג בית המשפט המחוזי מן ההלכה הנוגעת לאי התערבות ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים, אין הדבר מקים עילה למתן רשות ערעור [ראו למשל: רע"א 5265/10 אקסלנס נשואה שרותי בורסה בע"מ נ' חברת רולן אנרגיה בע"מ (לא פורסם, 15.9.2010); רע"א 732/05 האפוטרופוס הכללי נ' סלמה (לא פורסם, 4.1.2007), פסקה 16 לפסק הדין והאסמכתאות הנזכרות שם].

6.

למעלה מן הצורך, אציין כי סבור אני שלא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. נסיבות המקרה שלפניי ייחודיות. בפסק דינו חרג בית משפט השלום מן הקביעות שקבעה ערכאת הערעור, וחרג מן ההנחיות שניתנו שעה שהדיון בתיק הוחזר אליו. על כך יש להוסיף כי המדובר בסכסוך המתברר מזה שנים ארוכות בערכאות. אכן, דומה כי בנסיבות המקרה הייחודיות, כאמור לעיל, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי להתערב בקביעות בית משפט השלום - בין אלה שהן בגדר הסקת מסקנות מן הראיות שבתיק, בין אלה הנוגעות לפרשנות ההסכמים בין הצדדים, ובין אלה שהן בגדר ממצאים עובדתיים - ככל שקביעות אלה עומדות בסתירה לקביעות בית המשפט המחוזי בערעור או שאינן עולות בקנה אחד עם ההנחיות שניתנו לבית משפט השלום. עוד אציין כי סבורני שבצדק ביכר בית המשפט המחוזי להכריע בעצמו בסוגיות אליהן לא נדרש בית משפט השלום, על פני השבת הדיון לבית משפט השלום [ראו: תקנות 455 ו-462 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והשוו: רע"א 5834/03 "אריה" חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר , פ"ד נח(1) 854 (2003); רע"א 2857/10 דרעי נ' כהן (לא פורסם, 14.7.2010), פסקה 9 להחלטתי]. לבסוף, אציין כי התנהלותו של בית משפט השלום אינה התנהלות המקובלת במחוזותינו, ואין לי אלא להצטרף למורת הרוח שהביע בית המשפט המחוזי בעניין זה.

7.

אשר על כן: אני דוחה את הבקשה. משלא התבקשה תגובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.