רע"א 5265/10 אקסלנס נשואה שרותי בורסה בע"מ נ. חברת רולן אנרגיה בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו בע"ר 14814-04-10 שניתן על ידי כבוד השופטת ע' צ'רניאק ביום 25.5.2010.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקשת הגישה תביעה לביצוע שטר חוב שעשתה המשיבה 1 לפקודתה, ואשר המשיב 2 היה ערב לתשלומו. המשיבים הגישו התנגדות לביצוע השטר בגדרה נטענו הטענות הבאות: האחת, כי קמה למשיב 2 זכות קיזוז בגין נזק שנגרם לו כתוצאה מהתנהלות המבקשת בקשר עם ההסכם למתן אשראי שנחתם בין הצדדים, ושלפיו ניתנו שטר החוב והערבות, וכי נזק זה עומד על סך של 300 אלף דולר לפחות ויכול שיגיע לסך של מיליון דולר; והשנייה, כי הגשת השטר לביצוע נעשתה בניגוד לשטר החוב ומהווה הפרה של ההסכם למתן האשראי הנ"ל.

2.

המבקשת הגישה בקשה לסילוק ההתנגדות על הסף, תוך שהיא מוותרת על חקירתו של המשיב 2 על תצהירו שהוגש לתמיכה בהתנגדות לביצוע השטר. במסגרת בקשה זו טענה המבקשת: כי הטענות שנטענו הינן טענות קיזוז של סכום לא קצוב שאינו נובע מאותה העסקה וכי ממילא ויתרו המשיבים על זכותם להעלות טענות קיזוז בגוף שטר החוב; כי הטענות בדבר התנהלותה קודם לחתימה על ההסכם למתן האשראי ובדבר הפרת הסכמות שקדמו לחתימת ההסכם הנ"ל דינן להידחות על הסף משום שבשטר החוב נקבע כי כל ההבנות וההסכמות שקדמו לחתימתו בטלות; וכי הצדדים הסכימו כי תנאי למתן רשות להתגונן הוא הפקדת ערבות בסך של 60% מגובה החוב בקופת בית המשפט אך המשיבים לא קיימו תנאי זה.

3.

כבוד רשם בית המשפט המחוזי, ח' ברנר , קיבל את ההתנגדות בחלקה. הרשם קבע כי אין מקום לדחות על הסף את טענות המבקשים הנוגעות להסכמות שקדמו לחתימת שטר החוב, שכן בהליך של בקשת רשות להתגונן הכלל הוא כי אין כל מניעה להעלות טענות בעל פה נגד מסמך בכתב. כן נקבע כי ההוראה בשטר החוב לפיה על המשיבים להפקיד סך השווה ל-60% מגובה החוב כתנאי למתן רשות להתגונן נוגד את תקנת הציבור ובטל בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 וזאת מאחר שהוא נועד להגביל את זכות הגישה לערכאות. יחד עם זאת, קבע הרשם כי המשיבים ויתרו על זכותם לטעון טענות קיזוז בקשר לשטר החוב וכי אין מקום ליתן רשות להתגונן ביחס לטענות אלה. לסיכום, קבע הרשם כי טענות המשיבים "נשמעות דחוקות עד מאוד", אך מאחר שאין הוא שוקל שיקולי מהימנות במסגרת הליך של בקשת רשות להתגונן, ומשויתרה המבקשת על חקירתו של המשיב 2 על תצהירו, עליו להניח כי האמור בתצהירו הוא אמת לאמיתה.

4.

ערעורה של המבקשת על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים חריגים בהם יתערב בית המשפט שלערעור בהחלטות בדבר מתן רשות להתגונן, וכי מסקנותיו של רשם בית המשפט המחוזי מקובלת עליו.

5.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

נימוקי בקשת רשות הערעור

6.

במסגרת בקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי רשם בית המשפט המחוזי טעה כשנתן רשות להתגונן בגין טענות בדבר הסכמות בעל פה, על אף כי הצדדים הסכימו במפורש במסגרת שטר החוב כי לא יהיה תוקף להסכמות מעין אלה. כן נטען כי טעה רשם בית המשפט המחוזי כשקבע כי התנאי לפיו על המשיבים להפקיד 60% מגובה החוב כתנאי למתן רשות להתגונן נוגד את תקנת הציבור. עוד נטען כי טעה רשם בית המשפט המחוזי כשקבע כי למבקשת טענות שאינן בגדר טענות קיזוז וכשלא הורה על הפקדת ערבות משמעותית כתנאי למתן הרשות להתגונן.

בנוסף, נטען כי בקשת רשות הערעור מעלה מספר שאלות עקרוניות: האחת, בנוגע למתן רשות להתגונן בגין טענות בדבר הסכמות בעל פה המועלות בקשר עם הסכם בו צויין במפורש כי להסכמות אלה אין תוקף; השנייה, בדבר האפשרות של צדדים להתנות על זכויות דיוניות, לרבות על דרך של הפקדת ערובה כתנאי למתן רשות להתגונן, ובדבר תוקפן של התניות אלה; השלישית, בדבר המדיניות הראויה ביחס למתן רשות להתגונן בנסיבות כגון נסיבות המקרה שלפניי, כשלשיטת המבקשת, המדיניות העולה מהחלטת רשם בית המשפט המחוזי תוביל לעומס במערכת המשפטית ולהתארכות מיותרת של הליכים משפטיים.

דיון והכרעה

7.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מגדרו של הסכסוך הקונקרטי [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3)123 (1982)]. איני סבור כי הבקשה שלפניי נמנית על אותם המקרים. השאלה מתי תינתן רשות להתגונן הוכרעה על ידי בית משפט זה שפסק כי די שהנתבע יראה הגנה אפשרית ולא בדוחק [ראו למשל: ע"א 39/86 גליק נ' גליק , פ"ד מ(1) 52 (1986); ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ, רו"ח-יו"ר הרשות לבקרת תקציבים (לא פורסם, 6.3.2008), פסקה 5 לפסק הדין]. אופן יישומה של הלכה זו אינו מצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", וזאת אף אם לשיטת המבקשת טעה רשם בית המשפט המחוזי ביישום ההלכה (ואיני קובע כי כך הדבר) [ראו: רע"א 732/05 האפוטרופוס הכללי נ' סלמה (לא פורסם, 4.1.2007), פסקה 16 לפסק הדין והאסמכתאות הנזכרות שם (להלן: עניין סלמה ); רע"א 536/09 זינובי נ' פלא פון תקשורת בע"מ (לא פורסם, 5.7.2009), פסקה ז' להחלטתו של השופט א' רובינשטיין ]. בנוסף, הטענות המועלות בבקשת רשות הערעור כנגד טענות ההגנה שהעלו המשיבים תידונה בלאו הכי במסגרת בירור התביעה, ואין משמעות החלטת רשם בית המשפט המחוזי כי נמנע מהמבקשת יומה בבית המשפט [ראו: עניין סלמה הנ"ל, פסקה 18 לפסק הדין; רע"א 1012/07 פארח נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נצרת (לא פורסם, 25.6.2007), פסקה 4 להחלטתה של השופטת ע' ארבל ].

8.

למעלה מן הצורך, אוסיף כי לא מצאתי כי נפל דופי בקביעת רשם בית המשפט המחוזי לפיה תניית הצדדים בדבר הפקדת ערבות בגובה 60% מסכום החוב כתנאי למתן רשות להתגונן הינה תנייה בלתי חוקית המתנה על זכות הגישה לערכאות ועל כן בטלה. יתכן ובנסיבות העניין היה מקום להורות על הפקדת ערובה כתנאי למתן הרשות להתגונן, אך אין הדבר מקים עילה להתערבות בית משפט זה בהחלטה זו ב"גלגול שלישי".

9.

סוף דבר - הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.