רע"א 8243/21 רות גנוסר נ. חברת חשמל לישראל

1.

מונחת לפניי בקשת המשיבים 2-1 לסילוק הערעור שבכותרת על הסף. הערעור מופנה כלפי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.9.2021, שהוכתרה בכותרת "פסק דין". בהחלטה דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המערערת לגילוי מסמכים מכוח סעיף 198א לחוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות ), לקראת הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד המשיבים.

2.

המשיבים 2-1 טוענים כי ההחלטה האמורה אינה אלא "החלטה אחרת" הטעונה רשות ערעור, ועל כן הם עותרים לסילוק הערעור על הסף מחמת סיווג שגוי. זאת, בהתאם לתקנה 147(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין ). המערערת, מנגד, מתנגדת לקבלת הבקשה, וטוענת כי מדובר בהחלטה סופית הסותמת את הגולל על ההליך כולו, ועל כן, הערעור עליה הוא בזכות. המערערת סבורה כי אף אם ייקבע שיש ממש בטענת המשיבים 2-1 באשר לסיווג ההליך, הרי שניתן להסתפק בשינוי הסיווג מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור.

3.

עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי הצדק עם המשיבים 2-1. סוגיית הסיווג של החלטה בבקשה לגילוי מסמכים המוגשת לפי סעיף 198א לחוק החברות נבחנה ב ע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שקדי (30.6.2013) (להלן: עניין אינטרקולוני ). שם, נקבע כי החלטה לפי סעיף 198א לחוק החברות מהווה "החלטה אחרת" הטעונה רשות ערעור. זאת, כך נקבע, מן הטעם ש"הליכי הגילוי מכוח סעיף 198א לחוק החברות אינם הליכים העומדים בפני עצמם ואין הם מכוונים לקבלת מידע באופן המנותק מהגשתו של הליך משפטי קונקרטי [...], אלא בגילוי אשר נועד לצורך הגשת בקשה קונקרטית לאישור תביעה נגזרת ומקום בו כבר באותו שלב ניתן להוכיח תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים לאישורה" (פסקה 4 להחלטת כב' הרשמת ל' בנמלך ; ההדגשה במקור). עוד הוטעם, כי אין בכך שייתכן שבסופו של דבר בעל הדין יחליט שלא להגיש תביעה נגזרת, כדי לשנות מאופיה של ההחלטה כ"החלטה אחרת". החלטה זו גם אושרה מאוחר יותר בפסק הדין הסופי שניתן בעניין אינטרקולוני , תוך שנקבע כי: "לנוכח העובדה שאחת מן הבקשות הוגשה בראשית הדברים כערעור רגיל, אדגיש את הידוע: החלטה בדבר גילוי מסמכים מהווה החלטת ביניים בהליך האזרחי, וככזו אין לגביה זכות ערעור מוקנית; על המעוניין לערער להגיש בקשה לקבל רשות לכך" (פסקה 7 לפסק דינה של המשנה לנשיא מ' נאור ; פסק הדין ניתן ביום 27.8.2014 ); ראו גם אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1064, 1387 (2020)).

4.

ואכן, שורה של הליכים שהוגשו לבית משפט זה נגד החלטות – הן דוחות והן מקבלות – בבקשות לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות לאחר מתן ההחלטה בעניין אינטרקולוני , סווגו כבקשות רשות ערעור ולא כערעורים בזכות (ראו למשל: רע"א 6122/14 בנק הפועלים בע"מ נ' נשר (6.5.2015); רע"א 3487/16 יפעת נ' בנק לאומי לישראל (6.9.2016); רע"א 7327/16 ברק נ' גזית-גלוב בע"מ (6.12.2019) ; רע"א 5694/17 בנק הפועלים בע"מ נ' אהרוני (7.8.2017) ) . בנסיבות אלה עולה כי למערערת לא נתונה זכות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי. לא נעלמה מעיניי העובדה שבית המשפט המחוזי הכתיר את ההחלטה כ"פסק דין". ואולם, לא אחת נפסק כי כותרת ההחלטה אינה מעלה ואינה מורידה ביחס לשאלת סיווגה הנכון (ראו , למשל , ע"א 6585/14 חזן נ' עבדי , פסקה 2 (11.1.2015); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 108 (מהדורה שלישית, 2012)).

5.

על אף קבלת עמדתם העקרונית של המשיבים 2-1, במכלול נסיבות העניין לא ראיתי להורות על מחיקתו של ההליך, אלא על שינוי סיווגו מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור, וזאת בהתאם להוראת תקנה 149(4) לתקנות (השוו למשל: ע"א 6150/21 לאופר נ' עו"ד יששכר בר הלל בתפקידו כנאמן לאקסס קרדיט בע"מ , פסקה 12 (24.5.2022); ע"א 7153/21 פלוני נ' לאומית שירותי בריאות , פסקה 4 (30.5.2022)).

6.

המזכירות תשנה, אפוא, את סיווגו של ההליך לבקשת רשות ערעור, תתייק את החלטתי זו בתיק ותמשיך את הטיפול בו כמקובל.

הדיון הקבוע ליום 9.11.2022 בפני הרכב מבוטל. עותק מהחלטתי זו יועבר ליומן בית המשפט.

בשים לב לכך שהתקבלה עמדת המשיבים 2-1, המערערת תישא בהוצאותיהם בסך של 2,000 ש"ח.