רע"א 8253-20 רע"א 8253-20

1.ברקע הבקשה שלפניי תביעה שהגיש המשיב נגד המבקש לבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 4.3.2020, ובה עתר למתן חשבונות ולסעדים כספיים (להלן: התביעה). ביום 23.8.2020 ניתנה החלטת רשמת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ת' בר אשר) הדוחה את בקשות המבקש להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה עד לאחר דיון בבקשות שהגיש לדחיית התביעה על הסף. ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי נדחתה בפסק דין מיום 28.10.2022.

2.ביום 26.11.2020 הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שבכותרת לבית משפט זה, ובה ביקש להשיג על ההחלטות האמורות בעניין הארכה שביקש להגשת כתב הגנה. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.11.2020 עוכבה הגשת כתב ההגנה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש.

3.לאחר הגשת בקשת רשות הערעור דנן, ביום 7.12.2020 ניתן פסק דין בתביעה על-ידי בית המשפט המחוזי, והיא נדחתה מחמת התיישנותה "מנימוקי בקשת הנתבע [המבקש]... ומשלא הוגשה תגובת התובע". משכך, למחרת הגיש המבקש בקשה לבית משפט זה בה עתר למחיקת בקשת רשות הערעור דנן, ובהחלטה מיום 9.12.2020 ניתנה החלטת כב' הרשמת ד' להב, שלפיה ההליך נמחק.

4.המשיב הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את התביעה מחמת התיישנותה כאמור, ובפסק דינו של בית משפט זה בע"א 869/21 מיום 6.4.2022 התקבל ערעור המשיב. בפסק הדין בערעור נקבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו נדחתה התביעה מחמת התיישנות בטל, וכי המשיב (התובע) יגיש תשובה לבקשה לדחיית התביעה על הסף עד ליום 1.5.2022 והמבקש (הנתבע) רשאי להגיש תשובה לתשובה עד ליום 15.5.2022. כן נקבע כי הבקשה לדחיית התביעה על הסף על תגובותיה תובא לפני השופט שאליו ינותב התיק העיקרי.

5.בהמשך לאמור, בהחלטת בית המשפט המחוזי (כב' הרשמת פ' נויבירט) מיום 18.7.2022 נדחתה בקשה נוספת שהגיש המבקש למתן ארכה להגשת כתב הגנה, ונקבע כי עליו להגישו עד ליום 25.9.2022.

6.בבקשה שלפניי עותר המבקש לבטל את החלטת הרשמת להב למחיקת ההליך עקב שינוי הנסיבות המתואר. עוד צוין כי הבקשה דנן הוגשה בחלוף כמעט כחודשיים מיום שניתנה החלטת הרשמת נויבירט, משום שזו ניתנה סמוך לפגרת הקיץ בה שהה המבקש בחופשה.

7.המשיב מתנגד לבקשה. בתשובה נטען כי המבקש לא הצביע על טעמים המצדיקים את "החייאת ההליך", וכי בקשתו למחיקת ההליך דנן הייתה בלתי מותנית, ומשכך אין מקום להיעתר לבקשה.

8.לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

9.בקשת המבקש למחיקת ההליך וההחלטה על מחיקתו נתנו לפני קרוב לשנתיים. בבקשה למחיקת ההליך לא ציין המבקש כל סייג או תנאי בדבר תוקף מחיקת ההליך, ומשכך אף החלטת המחיקה לא סייגה עצמה או קבעה תנאים בנדון. המבקש ובא-כוחו ודאי היו ערים לאפשרות שיוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולמרות זאת ביקשו כי בקשת רשות הערעור תימחק, מבלי לתלות בקשה זו בתוצאות ערעור שהמשיב היה זכאי להגיש. בבקשה דנן לא ניתן כל הסבר לכך, ודי בכך כדי לדחותה.

9.נוסף לכך, אציין כי לאחר שניתן פסק דין בערעור המשיב, הגיש המבקש בקשה חדשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעמו, ובהחלטת כב' הרשמת נויבירט מיום 18.7.2022 נדחתה בקשה זו לגופה. במצב דברים זה, שבו למעשה ניתנה החלטה חדשה ועדכנית בנדון, החייאת הליך המתייחס להחלטה שניתנה לפני קרוב לשנתיים, ואשר כבר אינה ההחלטה העדכנית בנושא, הינה במידה רבה חסרת תוחלת.

10.לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך של 1,500 ש"ח.