רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ. דן רנט א-קאר בע"מ

בתאריך 29.6.98 הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה כספית נגד המשיבים, בסכום של למעלה משני מיליון ש"ח. בתביעה טענה המבקשת, כי כלי-רכב, שיוצרו על-ידי המשיבה 3 בהודו, יובאו לישראל על-ידי המשיבה 2, ואשר הוחכרו למבקשת על-ידי המשיבה 1 במסגרת עסקת "ליסינג תפעולי" - אינם עומדים בטיב ובאיכות שהובטחו לה, הם פגומים, ועל-כן יש לפצותה.

במהלך קדם-המשפט החליט בית-המשפט המחוזי (השופט עמיחי דוויק ז"ל) לתת צו כללי לגילוי ועיון במסמכים כלפי כל הצדדים בתיק. הצדדים הגישו תצהירי גילוי מסמכים וכן את המסמכים במסגרת הליך העיון, למעט המשיבה 3, היא יצרנית הרכב בהודו, אשר לא הגישה תצהיר גילוי מסמכים מטעמה, לאחר שגם לא הגישה כתב הגנה.

כעבור זמן מה, הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בקשה לחייב את המשיבה 2 לגלות מסמכים מסוימים. בבקשתה טענה המבקשת, כי במסגרת חקירה נגדית שערכה באת-כוחה של המבקשת למשיב 4, נתגלה למבקשת במפתיע, כי בידי המשיבים 2 ו-4 מסמכים שלא נמסרו במסגרת הליך העיון, אך הם רלוואנטיים לתביעתה, וזאת משום שבכוונתה להוכיח באמצעותם, כי הפגמים בכלי-הרכב שברשותה נכללים במסגרת אחריות היצרן. המסמכים המבוקשים הינם דו"ח הנהלת חשבונות של המשיבה 2 בנוגע לתשלומים ששילמה למוסכים במסגרת תביעות בעניין כלי-רכב, שהוכרו על-ידי המשיבה 2; דו"ח תשלומים שנתקבלו מהמשיבה 3 למשיבה 2 בנוגע לתביעות שהוכרו על-ידי המשיבה 3 במסגרת אחריות היצרן, וכן הסכם לסילוק תביעות שנערך בין המשיבה 2 לבין המשיבה 3 בצירוף חברה הקשורה למשיבה 3 (להלן: המסמכים).

המשיבה 2 התנגדה לבקשה. עיקר טענתה היה, כי המסמכים המבוקשים אינם רלוואנטיים לתביעה, ואף מדובר בחשיפת מידע פנימי של תכתובת כספית בין המשיבים לבין עצמם.

בית-המשפט המחוזי (השופטת ד"ר דרורה פלפל) דחה את הבקשה בציינו, כי הוא עושה כן בהסתמך על מכלול נימוקי תגובת המשיבים.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שבגידרה חזרה המבקשת על בקשתה לאפשר לה לעיין במסמכים האמורים. המשיבים התנגדו לבקשה ותמכו יתדותיהם בהחלטת בית-המשפט המחוזי.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

הערעור שבפניי בדין יסודו.

כידוע, יש לנקוט גישה מרחיבה ככל שמדובר בגילוי ראיות במסגרת הליך שיפוטי, שמטרתו היא חשיפת האמת. לפיכך, הכלל הוא, שאין בעלי-דין רשאים להימנע מגילוי ראיות שברשותם, אלא-אם-כן יש בגילויה של ראיה מסוימת כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שנתבקש לגלותה, שאז יינתן צו שיחייבו בגילוי אך ורק ביחס לראיות שהן רלוואנטיות. ראו רע"א 7606/01 ג'ולי הראל ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם; ניתנה בתאריך 31.7.02); וראו גם רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי , פ"ד מ"ט (4) 54, בע' 61.

במקרה שבפניי, עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגע לשאלת רלוואנטיות המסמכים לתביעה. ברם, בטענת המשיבים, כי אין רלוואנטיות למסמכים שהמבקשת ביקשה את גילויים – אין כל ממש. כאמור, המסמכים עוסקים בסוגיה השנויה במחלוקת בין הצדדים. שכן, הם מפרטים תשלומים, אשר שילמה המשיבה 2 למוסכים במסגרת תביעות שהוכרו על-ידה, שהן באחריות היצרן, המשיבה 3. טענת המבקשת היא, כי מסמכים אלו, שמהם עולה היקף אחריות המשיבה 3, למצער, עשויים לבסס את טענתה, כי אחריות המשיבה 3 מכסה אף את הנזקים שנגרמו לכלי הרכב של המבקשת. בנסיבות אלה, יש להורות על גילוי מסמכים.

אני מקבלת איפוא את הערעור, מבטלת את החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ומורה למשיבים לגלות בתצהיר את המסמכים הספציפיים המצוינים בבקשתה של המבקשת, המצויים בידיהם וכן לאפשר למבקשת לעיין במסמכים אלה.

המשיבים יישאו בהוצאות המבקשת בסך 20,000 ש"ח.