החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 8296/21 הכפר העברי- אגודה הדדית בע"מ נ. מדינת ישראל- משרד האוצר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · תיקון כתב תביעה והפיכת הבקשה לתיאורטיתבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בדבר דחיית בקשה לתיקון כתב התביעה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה בהוספת עילות ופיצוי. לאחר שבית המשפט המחוזי סגר את התיק והורה על הגשת תביעה חדשה לחידוש ההליך, קבע בית המשפט העליון כי הבקשה הפכה לתיאורטית. הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות, והטענות לגופו של עניין שמורות למבקשת בתביעה חדשה.

העובדות

המבקשת הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה בהוספת עילות ובקשה לפיצוי בגין עיכובים וסבל, והבקשה נדחתה בחלקה. הצדדים הגישו בקשה מוסכמת להפסקת ההליך לצורך בירור בוועדת בעלויות של רשות מקרקעי ישראל. לאחר שלא חודשו ההליכים במועד, הורה בית המשפט המחוזי על סגירת התיק.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להידרש לבקשת רשות ערעור על החלטה לדחיית תיקון כתב תביעה לאחר שבית המשפט המחוזי סגר את התיק והורה על הגשת תביעה חדשה במידה והמבקשת תרצה לחדש את ההליכים?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט העליון אינו נוהג להידרש לשאלות שאינן אקטואליות עוד ואשר הדיון בהן הפך תיאורטי

    ״בית משפט זה אינו נוהג להידרש לשאלות שאינן אקטואליות עוד ואשר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • תיקון כתב התביעה
  • סגירת התיק
  • בקשה מוסכמת להפסקת ההליך
  • עילת תביעה חדשה
  • ועדת בעלויות
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

8296/21

לפני:

כבוד השופטת י' וילנר

המבקשת:

הכפר העברי- אגודה הדדית בע"מ

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל- משרד האוצר

בקשת רשות ערעור על

החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א

37362-03-16 מיום 7.10.2021 שניתנה על-ידי כב' השופטת

ח' מאק-קלמנוביץ

בשם המבקשת:

עו"ד אייל נון;

עו"ד חגי וגנפלד

בשם המשיבה:

עו"ד אפי יגל

החלטה

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ ) בת"א 37362-03-16 מיום 7.10.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת עילות תביעה.

2.

במסגרת ההחלטה, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לתיקון כתב התביעה בהתייחס לשני סעדים: הראשון, הוא הסעד לפיצוי בגין " העיכובים והסבל הרב כאשר שנים היא נאבקת בנתבעת לקבלת המידע המגיע לה" בסכום של 250,000 ש"ח (לגבי סעד זה, נקבע כי יש למחוק אותו מהטעם שמדובר בסעד בגין עילת תביעה חדשה שהתיישנה זה מכבר); השני, הוא הסעד של השבת הקרקעות שלטענת המבקשת היו בבעלותה בעבר, בהמשך הופקעו, אך לאחר ההפקעה לא נעשה בהן שימוש למטרת ההפקעה (לגבי סעד זה, נקבע שלא נסתרה טענת המשיבה שהסמכות לדון בסוגיה נתונה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ).

3.

ב תגובתה מיום 19.12.2021, ציינה המשיבה כי הצדדים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה מוסכמת להפסקת ההליך בהתאם לתקנה 176(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 . זאת, לאור הניסיון להגיע להסכמות בניהם במסגרת בירור הטענות של המבקשת בוועדת בעלויות של רשות מקרקעי ישראל. ביום 29.11.2021 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע כי אם ההליכים לא יחודשו עד ליום 1.2.2022 "תיק בית המשפט ייסגר, ואם המבקשת תבקש לחדש את ההליכים ... יהיה עליה לפתוח תיק חדש". ביום 2.2.2022 הורה בית המשפט המחוזי על סגירת התיק. לאור התפתחויות אלה, המשיבה טוענת בתגובתה שהדיון בבקשה הנדונה הפך לתיאורטי, ודי בכך כדי לדחותה.

4.

המבקשת טוענת בתגובתה כי למרות סגירת התיק בבית המשפט המחוזי אין מקום למחוק את הבקשה דנן משום שהצדדים לא התכוונו להקפאת הדיון בבקשה זו, וכי יש חשיבות בהכרעה בבקשה למקרה שתוגש תביעה חדשה.

דיון והכרעה

5.

דין הבקשה להידחות .

משעה שבית המשפט המחוזי הורה על סגירת התיק, וקבע כי במידה שהמבקשת תרצה לחדש את ההליכים יהיה עליה להגיש תביעה חדשה , הרי שהדיון בבקשה דנן הפך לתיאורטי. כידוע, בית משפט זה אינו נוהג להידרש לשאלות שאינן אקטואליות עוד ואשר הדיון בהן הפך תיאורטי (ראו והשוו למשל: רע"א 5135/19 איטונג בע"מ נ' ש. את ב.-צ.א.ג. בע"מ (23.9.2019); רע"א 1437/15 פלוני נ' פלוני , פס' 11 (11.6.2015)). מובן מאליו שטענות המבקשת לגופו של עניין שמורות לה, במידה ותוגש על ידה תביעה חדשה.

6.

סוף דבר: הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, י"ב בניסן התשפ"ב (13.4.2022).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1בית המשפט העליון אינו נוהג להידרש לשאלות שאינן אקטואליות עוד ואשר הדיון בהן הפך תיאורטי