רע"א 8311/07 עזבון אשד צבי ז"ל נ. נגר כדורי את דוד חי חברה להשקעות ובניין

לפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.

1.

בהחלטתי מיום 16.1.2008 התקבלה חלקית (בהעדר תגובה מצד המשיבים) בקשה להפחתת סכום הערבון, כך שהערבון נקבע לסך של 6,000 ₪, אשר יופקדו בשני ת שלומי ם שווים. התשלום הראשון הופקד במועד שנקבע, אך בהעדר הפקדה של התשלום השני נרשם ההליך לדחייה ליום 18.3.2008. ביום 31.3.2008 הגישו המבקשים בקשה לאישור בדיעבד של הפקדת התשלום השני. נטען בה כי התשלום נשלח על ידי ב"כ המערערים ואף התקבל בפועל במזכירות, אולם בשל האיחור לא אושר כתשלום תקין. המשיבים מתנגדים למתן ארכה ולאישור התשלום בדיעבד.

2.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה באתי לכלל מסקנה כי יש להאריך את המועד להפקדת התשלום השני של הערבון. המועד להפקדת ערבון אינו מועד הקבוע בחיקוק ועל כן לא נדרש "טעם מיוחד" למתן אורכה להפקדתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הבקשה נבחנת בשים לב למכלול האינטרסים המעורבים, אלה של המבקש, של המשיב ושל הציבור בכללותו (ראו, בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625). במאזן האינטרסים בין הצדדים, ניתן משקל נכבד לזכותו של המערער במיצוי זכות הערעור. לגבי המשיב, האינטרס הלגיטימי שלו הוא בעצם הפקדת הערבון לשם הבטחת זכותו להיפרע מן המערער, ככל שייפסקו הוצאות לטובתו. אינטרס נוסף של המשיב הוא שההליכים בעניין הערבון לא יתמשכו מעבר לסביר. אשר לאינטרס הציבורי, קיים אינטרס במניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים.

3.שקילת מכלול האינטרסים המעורבים בנסיבות העניין מובילה למסקנה כי יש לאשר את ההפקדה ולאפשר למבקשים לברר את ההליך גופו. אמנם המבקשים אינם מספקים הסבר מניח את הדעת למחדליהם להפקיד את הערבון במועד. התנהגותם אינה תואמת את המצופה מבעל דין הנוקט שקידה סבירה בניהול ענייניו. היא גרמה להטרחת בית המשפט ובעל הדין שכנגד. אולם התנהגותם אינה מעידה על זלזול או על זניחת ההליך. את המחדל שבאי הפקדת הערבון במועד ניתן לרפא על ידי חיוב בהוצאות. המשיבים, מנגד, אינם מצביעים על אינטרס נגדי בר הגנה המצדיק את דחיית הבקשה. טענותיהם לגבי יכולתם הכלכלית של המבקשים, לגבי אי פרעון ההוצאות שנפסקו לחובתם ולגבי סיכויי ההליך צריכות היו להיטען בתגובה לבקשה להפחתת סכום הערבון. משנמנעו המשיבים מהגשת תגובה לאותה בקשה, אין מקום להידרש לטענות אלה במסגרת הבקשה שלפניי. יש לתחום את הדיון לעניין הארכת המועד בלבד. לעניין זה לא שוכנעתי כי הארכת המועד תפגע באופן ממשי באינטרס של המשיבים. נוכח העובדה שהתשלום השני כבר הופקד, לא נפגע האינטרס בכך שיובטחו הוצאותיהם בהליך, ככל שייפסקו. האיחור הקצר בהפקדה אינו גורע מן הבטוחה. במצב דברים זה, בשקלול כלל נסיבות העניין, יש להעדיף את בירור הסכסוך לגופו של פני דחייתו בנימוק טכני של אי הפקדת ערבון. יש לזכור כי הסמכות לדחות הליך מטעם זה היא סמכות קיצונית, בה יעשה שימוש במשורה.

4.עם זאת, אין להתעלם מכך שהבקשה שלפניי הוגשה בחלוף המועד להפקדת התשלום השני, ורק לאחר שההליך נרשם לדחייה. הבקשה אינה מעלה טעם ברור מדוע נגרם האיחור. במצב זה, מותנית קבלת הערבון בהמצאת אישור מטעם המבקשים על תשלום שכר-טרחת עורך-דין בגין בקשה זו, על סך 1,000 ₪, לידי המשיבים. בכפוף לאמור, תאושר הפקדת התשלום השני על ידי בית המשפט, בתוך 5 ימים מקבלת החלטה זו. עד למועד האמור על המבקשים להמציא, איפוא, אישור בדבר תשלום שכר טרחה כאמור, ולא – יידחה ההליך, באין הפקדת ערבון, בלא צורך בכל הודעה נוספת. החלטה זו תועבר לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.