רע"א 8323/07 דוד בלס , בפש''ר נ. עו'ד יעקב בויאר ,נאמן בפשט''ר על נכסיה

המערער הגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.7.2007 שניתנה בבש"א 7377/07 במסגרת תיק פש"ר 1166/00. לאחר שנקבע גובה הערבון שעל המערער להפקיד הוא הגיש בקשה להפחתת סכום הערבון. אגב בירור הבקשה להפחתת הערבון התעוררה השאלה האם ניתן להגיש ערעור בזכות על החלטת בית המשפט המחוזי, או שמא ניתן להשיג עליה רק בדרך של הגשת בקשה לרשות ערעור.

1.

הבש"א נשוא הערעור היא בקשה למתן הוראות לאישור הסכם מכר, שהוגשה (ביום 27.3.2007) לבית המשפט של פשיטת רגל שדן בהליכי פשיטת הרגל של המערער. הבקשה הוגשה על-ידי עו"ד דורון סטריקובסקי, בתפקידו ככונס נכסים מטעם בנק אוצר החייל על זכויות הבעלות של משיבה 3 במקרקעין מסוימים בבת ים (מלונית ויה מאריס). הסכם המכר שהובא לאישור הוא הסכם למכירת המקרקעין, עליהם רובצת משכנתא לטובת בנק אוצר החייל, למשיב 2. המערער-החייב הגיש תגובה לבקשה לאישור הסכם המכר. בתגובתו הודיע המערער כי אינו מתנגד למימוש הנכס אך קבל על עצם קיום ההליך במסגרת תיק פשיטת הרגל, שכן משמעות הדבר היא כי לכאורה בית המשפט כבר הכריע בטענת הבסיס של המשיב 1 כי המשכנתא לטובת בנק אוצר החייל אינה תקפה וכי הנכס אמור להיות מוקנה לנאמן על נכסי החייב בפשיטת רגל.

2.

בהחלטה נשוא הערעור אושר הסכם המכר. בית המשפט ציין בהחלטתו כי רשם לפניו את הערת המערער כי ההחלטה שתינתן בתיק היא "מריחה". נפסק כי חרף האמור, לאחר קריאת תגובות כל הצדדים, כולל תגובת המערער, אין מניעה מלאשר את המכר על פי הסכם המכר. בית המשפט ציין כי מ דובר

במימוש של משכנתא תקפה כאשר מחיר המימוש נמוך ממחיר החוב.

3.

בערעור שב וקובל המערער על כך שבית המשפט קמא לא נעתר לבקשתו להוציא את מימוש הנכס ממסגרת תיק הפש"ר המתנהל בעניינו. בבקשה להפחתת ערבון טוען המערער כי הוא פושט רגל משנת 2002 ואין באפשרותו להפקיד את הערבון שנקבע על סך של 25,000 ₪, שאינו מצוי בכיסו. אשר לשאלת סיווג ההליך, טוען המערער כי מאחר שהחלטת בית המשפט קמא עוסקת בעניין הקניית נכס לידי נאמן בפשיטת רגל, נתונה לו הזכות להגיש ערעור בזכות.

4.

משיב 1 סבור כי החלטת בית המשפט קמא המאשרת את המכר של הנכס אינה בבחינת צו בפשיטת רגל, שכן בית המשפט של פשיטת רגל לא הפעיל כל סמכות ייחודית המוקנית לו בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל, אלא אישר מכר מחמת סמכות הפיקוח על הליכי ההוצאה לפועל כאשר מתקיימים הליכי פשיטת רגל. לפיכך סבור משיב 1 כי דרך ההשגה היא הגשת בקשת רשות ערעור. בתגובתו מפנה משיב 1 לפגם דיוני נוסף שקיים לשיטתו בהליך, והוא אי צירפו של עו"ד סטריקובסקי כמשיב בערעור. לבסוף, מתנגד משיב 1 להפחתת סכום הערבון. לעמדתו בעניין הערבון הצטרף משיב 4.

5.

משיבה 5 סבורה כי מאחר שההחלטה של בית המשפט קמא מסיימת את הדיון בשאלת מימון מלונית ויה מאריס ומכירתה למשיב 2, ההחלטה היא בגדר פסק דין שהערעור עליו הוא בזכות. יצוין כי את עניין הערבון משאירה משיבה 5 לשיקול דעת בית המשפט. יתר המשיבים לא מסרו עמדתם לא לעניין הערבון ולא לעניין סיווג ההליך.

6.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.7.2007 בדרך של הגשת ערעור בזכות. כאשר מ דובר בהליכי פשיטת רגל, הכללים בעניין ערעור שונים מן הכללים הרגילים הנוהגים בהליכים אזרחיים. בענייני פשיטת רגל, קובע סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כי קיימת זכות ערעור על "צו בפשיטת רגל". בפסיקה נקבע כי צו כאמור הינו צו הניתן על ידי בית המשפט "במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת לפי הפקודה כבית משפט לענייני פשיטת רגל" (בש"א 998/92 בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה , פ"ד מו(2), 749; ע"א 93/69 ברנדר נ' מרקו מטרי ובניו , פ"ד כג(2) 127 ). בגדר "צו בפשיטת רגל" באים צו כינוס, הכרזת פשיטת רגל וצו הפטר וכן החלטות אחרות הניתנות בגדר הליך פשיטת הרגל, כמו החלטה בערעור של נושה נגד החלטת נאמן לדחות תביעת חוב (ראו, רע"א 2281/97 כיאל נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , פ"ד נא(3) 559). מנגד, החלטות בעלות אופי דיוני והחלטות הנשענות על עקרונות משפט כלליים, אף שניתנו במהלכו של הליך פשיטת הרגל, אינן מהוות צווים בפשיטת רגל (ראו, רע"א 9629/03 עו"ד מטר נ' עו"ד ובו'די (לא פורסם, 30.8.04)) על החלטות שאינן "צו בפשיטת רגל" חלים דיני הערעור הרגילים המבחינים בין "פסק דין" לבין "החלטה אחרת" (ראו, רע"א 4569/91 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מו(3), 811).

7.על פי אמות מידה אלה, לא עומדת למערער זכות ערעור. גם אם החלטה בדבר הקניית נכס לנאמן, יש לראות בה "צו לפשיטת רגל" בו מפעיל בית המשפט את הסמכויות המיוחדות הנתונות לו לפי הפקודה (ראו, בש"א 8468/07 בלס נ' עו"ד בויאר ואח' (לא פורסם, 6.3.2008)), הרי שההחלטה נשוא הערעור אינה פוסקת בעניין הקניית נכס כלשהו לנאמן. ההחלטה נשוא ההליך, גם אם כטענת המערער יש לה נגיעה עקיפה לשאלה האם מלונית ויה מאריס מוקנית לנאמן אם לאו, אינה נכנסת בגדר צו פשיטת רגל. כל שיש בהחלטה הוא דחייה של הטענה כי אין לדון בבקשה למתן הוראות במסגרת תיק פשיטת הרגל ואישור הסכם המכר. חלקה הראשון של ההחלטה הוא דיוני באופיו. אין בו כל ציווי אופרטיבי או מימוש של הסמכות המיוחדת הנתונה לבית המשפט של פשיטת רגל. חלקה השני של ההחלטה נשען על עקרונות משפט כלליים של פיקוח על הליכי מימוש נכסים. גם היא אינה יכולה להיחשב "צו בפשיטת רגל".

8.

נמצא, כי מ דובר בהחלטה הנמצאת מחוץ לתחום ההחלטות הנתונות לערעור בזכות לפי סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל וחלים עליה דיני הערעור הרגילים. בהתאם לדינים אלה, ההחלטה אינה בגדר פסק דין העומד על רגליו שלו כי אם "החלטה אחרת". בהחלטה לא נקבעו קביעות מהותיות כלשהן, כגון קביעות בעניין הזכויות שיש למי מבעלי הדין בקשר למלונית ויה מאריס ובעניין תוקפה של המשכנתא לטובת בנק אוצר החייל על הנכס. ההחלטה תחומה לאישור הסכם מכר למשיב 2. במצב זה, אין לראות בהחלטה משום פסק דין אלא היא בבחינת "החלטה אחרת" אשר ניתן להשיג עליה רק בדרך של בקשה לרשות ערעור.

9.

הערעור שלפניי הוגש ללא קבלת רשות. נוכח המסקנה כי ניתן להשיג על החלטת בית המשפט קמא רק בדרך של בקשת רשות לערער, ובשים לב לכך שההליך הוגש בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשה לרשות ערעור, ישונה סיווגו של ההליך מע"א לרע"א ויתברר בדרך של בקשה לרשות ערעור. השינוי בסיווגו של ההליך משליך גם על גובה הערבון, בשל ההשלכה על היקף הדיון הצפוי ועל פסיקת ההוצאות הצפויה, באם ייכשל . בהתחשב בטיב ההליך כבקשת רשות ערעור ובהיקפו ובכך שהמערער הינו פושט רגל, אך גם בהתחשב בכך שהבקשה להפחתת ערבון אינה נתמכת בתצהיר ובאסמכתאות לעניין מצבו הכלכלי של המערער ובמספר המשיבים המתנגדים להפחתת הערבון, יועמד סכום הערבון על סך של 10,000 ₪. הערבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. בתוך אותו מועד יגיש המערער בקשת רשות ערעור מתוקנת, אליה יצורף כמשיב גם עו"ד דורון סטריקובסקי. החלטה זו תתויק בתיק השופט.