רע"א 8428/07 מואיד עבד אלרחים דעאס נ. איאד עבד אלרחים דעאס

1.בגדר בקשת רשות הערעור שלפניי טוענים המבקשים, בין היתר, כי ככל שקיימת עילת תביעה הרי שנתונה היא לחברות המשותפות ולא למשיב באופן אישי. על כן, הדרך הדיונית הראויה הינה, כך על פי הנטען, נקיטת הליך של תביעה נגזרת. אכן, כאשר הנזק הנטען הוא נזק שנגרם לחברה והסעד המבוקש הוא סעד עבור החברה, הרי שככלל המסלול המתאים לבירור הסוגיה הינו זה של תביעה נגזרת. עם זאת, במקרים מיוחדים בהם הנזק שנגרם לחברה קשור לנזק שנגרם לבעל מניות בגדר עילת הקיפוח (סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ), רשאי לעיתים בעל המניות לתבוע סעד בגין הנזק לחברה אף במסגרת תביעה אישית בעילת הקיפוח (ראו: רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ , פ"ד נט(3) 380 (2005)). מששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה, כי בנסיבות העניין אין מקום שאכריע בשאלה האם היה על המשיב לנקוט בהליך של תביעה נגזרת, ובסוגיה המשפטית, האם יכול המקרה דנא לבוא בגדר החריג הנזכר. אציין עם זאת, כי לעניין זה אפשר שיש נפקות להבחנה בין מבקשים 2-1, אשר הינם בעלי מניות בחברות המשותפות, לבין מבקשים 4-3, אשר אינם כאלה. כך או אחרת, רואה אני לנכון להותיר מכלול זה להכרעה במסגרת ההליך העיקרי (השוו: רע"א 1090/06 גלמור נ' זמיר (לא פורסם, 18.5.06)).

2.ביחס לבקשה שבפני אבקש להעיר עוד שתי הערות:

ראשית , המבקשים עצמם הסכימו למתן צו מניעה זמני ביחס לחלק מהעניינים, אשר נזכרו בעתירת המשיב למתן סעדים זמניים.

שנית, הטענה המובאת בסעיף 1 שלעיל איננה נזכרת בגדר הבקשה לביטול צו ארעי ולדחיית הבקשה לצו מניעה זמני, אותה הגישו המבקשים לבית משפט הנכבד קמא.

3.אף יתר הטענות וההשגות, אשר נזכרו בבקשת רשות הערעור - לא שכנעוני כי יש מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד.

4.בקשת רשות הערעור נדחית, איפוא. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.