רע"א 8475/13 שירותי בריאות כללית נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.11.2013 (כב' השופט י' נועם ), שניתנה בת"א 9112/07, בגדרה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשים להתיר להם להגיש הודעה לצד שלישי.

בתמצית יצוין, כי המבקשים וכן המשיבים 5-4 נתבעו על-ידי המשיבים 3-1 (להלן: התובעים ) לפצותם בגין נזקים שנגרמו עקב הולדת המשיבה 1 בעוולה. התביעה המקורית הוגשה רק כנגד המבקשים והמשיבים 5-4, אך כעבור זמן, משהתגלו אצל התובעים מסמכים המעידים על כך שהמשיבה 2 היתה במעקב הריון בבית החולים "הסהר האדום" (להלן: בית החולים ), הורשו התובעים לתקן את כתב תביעתם ולצרף את בית החולים כנתבע נוסף. לאחר תחילת שמיעת ההוכחות הגיעו התובעים ובית החולים להסדר כלשהו שבעקבותיו הודיעו לבית המשפט, בדיון מיום 2.2.2012, על הסכמתם לדחיית התביעה נגד בית החולים. נוכח מהלך זה הודיעו המבקשים על רצונם לשלוח לבית החולים הודעה לצד שלישי. בית המשפט הורה למבקשים להגיש בקשה בעניין זה. הבקשה הוגשה ביום 14.2.2012, כאשר עובר להגשתה התקיימה ישיבת הוכחות נוספת והעידו עוד מספר עדים. בית המשפט דחה את בקשת המבקשים, כשהנימוק העיקרי שביסוד ההחלטה היה העובדה שהמבקשים השתהו בהגשת הבקשה, באופן שמאז שנודע להם הצורך להגיש הודעה לצד שלישי ועד שהוגשה הבקשה בעניין זה נשמעו עדים נוספים והמשפט התקדם, באופן שפתיחת חזית כלפי צד שלישי בשלב זה תחייב שמיעה מחודשת של עדים ותסרבל את ההליך.

על החלטה זו מלינים המבקשים. בבקשתם הם מפרטים את המהלכים הדיוניים השונים שהתרחשו במהלך בירור התובענה, טוענים כי זכויותיהם הדיוניות קופחו לעומת אלו של בעלי דין אחרים, מלינים על העיכוב הניכר במתן ההחלטה הנדונה ביחד עם קביעת מועד קרוב להמשך שמיעת העדים ועומדים על המצב המשפטי הנוגע לסוגיית משלוח הודעה לצד שלישי במקרה הנדון. עמדת המבקשים היא, שכל עוד היה בית החולים בגדר נתבע לא היה צורך במשלוח הודעה לצד שלישי כנגדו, ורק כשנמסר על ההסדר שבינו לבין התובעים קם הצורך בהגשתה, כך שהם כלל לא השתהו ואף לא היו זקוקים למתן ארכה לצורך הגשת ההודעה.

2.

דין הבקשה להידחות מבלי לבקש את תשובת המשיבים. מדובר בהחלטה שבסדרי דין בנושא המסור לשיקול דעת של הערכאה הדיונית. הנימוק שביסוד החלטת בית המשפט אינו חסר משקל, גם אם ניתן היה להחליט אחרת, והעיקר – לא נוצר מצב בלתי הפיך שהמבקשים לא יוכלו לתקנו בדרך של הגשת תובענה נפרדת, ככל שיימצאו חייבים בפיצוי התובעים. אגב, גם אם היה מתאפשר למבקשים להגיש הודעה לצד שלישי, אין ערובה שבית המשפט היה מורה לשמעה ביחד עם התובענה העיקרית, שהרי הדבר מסור לשיקול דעתו (תקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כלומר, מדובר בעיקרו של דבר בשיקולי יעילות וחסכון במשאבים, הן של המבקשים והן של מערכת המשפט, שאין לזלזל בהם כלל ועיקר, אך לא מדובר בחסימת דרכו של בעל דין להביא את עניינו בפני ערכאות שיפוטיות. על כן לא מדובר בהחלטה שיצרה עיוות דין שיצדיק התערבות ערכאת הערעור בהחלטה דיונית ומתן רשות ערעור על החלטת ביניים. על כל זאת אוסיף שלפנינו הליך שהחל עוד בשנת 2007 (!) והגיעה העת לסיימו. גם מטעם זה אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט באופן שיביא לעיכוב נוסף.

3.

המקרה דנא הוא הזדמנות נוספת לבטא את עמדתי, שאני מודע לכך שאינה מקובלת על כל חבריי, ביחס למשלוח הודעות לצד שלישי בין נתבעים המבקשים לגלגל את האחריות כלפי התובע זה על כתפיו של זה. בפסק הדין ברע"א 2237/12 שירותי בריאות כללית נ' טוויל (14.6.2012) פרשתי שורה של נימוקים מדוע לטעמי יש יתרון במשלוח הודעה לצד שלישי כאשר נתבע מעוניין להטיל את האחריות לנזקי התובע, כולה או חלקה, על שכם חברו שגם הוא נתבע. אכן, משלוח הודעה לצד שלישי בנסיבות אלה אינו מתחייב , נוכח הוראת סעיף 84 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אך לטעמי הוא רצוי. המקרה דנא יוכיח. בין היתרונות להגשת הודעה לצד שלישי שנמנו על-ידי בפסק הדין הנ"ל נאמר גם כי: "העמדת המחלוקת בצורה פורמלית בדרך של משלוח הודעה לצד שלישי מונעת קשיים ותקלות כאשר, למשל, התובע מתפשר עם אחד הנתבעים ונתבע זה 'יוצא מהתמונה' אם לא נשלחה לו על-ידי חברו הודעה לצד שלישי". אילו המבקשים היו שולחים לבית החולים הודעה לצד שלישי מיד לאחר צירופו כנתבע, ולמהלך זה כלל לא היה נדרש אישור בית המשפט, התקלה לה הם טוענים עתה היתה נמנעת.

כאמור – הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.