רע"א 8598/07 שמואל והבה נ. הראל חברה לביטוח בע"מ

1.

המבקש נפגע ביום 8.5.2003 בתאונת דרכים, שהוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) כתאונת עבודה. בגין נזקים שנגרמו לו בתאונה הגיש המבקש לבית-משפט השלום בירושלים תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ). לצורך קביעת דרגת נכותו של המבקש, מינה בית-המשפט מומחים בתחומים שונים, כאשר במקביל המשיך המבקש בתהליך קביעת נכותו על-ידי המל"ל. המומחים בתחומי האורטופדיה, הנוירולוגיה ואף אוזן גרון הגישו לבית-המשפט את חווֹת-דעתם עוד בטרם נקבעה נכותו של המבקש על-ידי המל"ל; ואילו המומחית בתחום הפסיכיאטריה הגישה לבית-המשפט את חוות-דעתה רק לאחר שהתקבלה במל"ל החלטה לגבי נכויותיו של המבקש, ובהן הנכות הפסיכיאטרית. בנסיבות אלה, טען המבקש כי יש לאמץ את שיעור הנכות הפסיכיאטרית שנקבע במל"ל.

2.

הצדדים לא צירפו לבקשה ולתשובה את החלטתו של בית-משפט השלום (כבוד השופט ד' מינץ, מיום 2.1.2007), אך מהחלטה נשוא הבקשה עולה שבית-משפט השלום קבע כי היות שהמבקש בחר במסלול של קביעת נכויותיו על-פי חווֹת-דעת של מומחים רפואיים, יש לדבוק במסלול זה, ולא ניתן לאמץ את קביעת המל"ל בעניין הנכות הפסיכיאטרית. על החלטת בית-משפט השלום הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בירושלים. לשיטתו, היות שחוות-הדעת הפסיכיאטרית הוגשה לבית-המשפט לאחר שנקבעו שיעורי הנכות במל"ל, יש להעמיד את שיעורי הנכות בתחום זה, לצרכי פסק-הדין, בהתאם לשיעורים שנקבעו במל"ל.

3.

ביום 28.8.2007 דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' צור) את בקשת רשות הערעור. בית-המשפט ביסס את החלטתו על הוראת סעיף 6ב לחוק הפיצויים:

6ב.

נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו .

בית-המשפט עמד על כך שהכלל שנקבע בפסיקה הוא כי המועד הקובע לעניין תחילת שמיעת הראיות בתיק לצרכי סעיף 6ב, הוא המועד שבו הוגשה חוות-הדעת הרפואית לבית-המשפט. במקרה זה – כך ציין בית-המשפט קמא – הוגשו מספר חווֹת-דעת רפואיות עוד בטרם התקבלה קביעת המל"ל, ואין בעובדה שחוות-דעת מסוימת הוגשה לאחר שנקבעו שיעורי הנכות במל"ל כדי לשנות מן הקביעה ששלב שמיעת הראיות לעניין סעיף 6ב החל זה מכבר. עוד ציין בית-המשפט המחוזי כי משעה שהמבקש בחר במסלול של הגשת חוות-דעת רפואיות לפי סעיף 6א לחוק הפיצויים, אין הוא יכול לעבור למסלול של סעיף 6ב במטרה להשיג את התוצאה העדיפה מבחינתו.

על החלטה זו משיג המבקש בבקשת רשות הערעור שבפני.

4.

בבקשתו חוזר המבקש על הטענות שהעלה בבית-המשפט המחוזי. לשיטתו, יש לפרש את סעיף 6ב לחוק הפיצויים כך שבמקרה בו מונו מומחים רפואיים מטעם בית-המשפט, והחלטה של המל"ל בדבר שיעורי הנכות התקבלה בין מועד הגשתה של חוות-דעת רפואית של מומחה בתחום אחד לבין מועד הגשתה של חוות-דעת בתחום אחר, אין לראות במועד הגשתה של חוות-הדעת הרפואית הראשונה כמועד תחילת שמיעת הראיות ביחס לחוות-הדעת השניה. כך, טוען המבקש, קביעות המומחים תהיינה מחייבות בשל שהוגשו בטרם התקבלה קביעת המל"ל, ואילו קביעת המל"ל תחייב בתחומים שלגביהם טרם הוגשו בפועל חווֹת-דעת המומחים. עוד טוען המבקש שבית-משפט השלום עשה שימוש בקביעות המל"ל בתחומים שלגביהם התקבלה קביעה סופית, ומינה מומחים רפואיים מטעמו רק בתחומים שלגביהם לא התקבלה קביעה סופית. ברם, בהיעדר מסמכים התומכים בטענה זו, ולאור התנגדותה של המשיבה לדברים, אין בסיס לבירור סוגיה זו ולבחינת השפעתה על התוצאה במקרה זה.

5.

בתשובתה לבקשה, טוענת המשיבה כי אין מקום להתערב בהחלטה ב"גלגול שלישי", וכי לגופו של עניין, יש לאמץ את קביעותיהן של שתי הערכאות הקודמות. עוד היא מציינת כי קבלת טענותיו של המבקש עשויה לפתוח פתח למניפולציות מצד נפגעים שיבקשו "לדלג בין המסלולים" על מנת לזכות בדרגת הנכות הגבוהה יותר.

לאחר שעיינתי בהחלטת בית-המשפט המחוזי ובטענות הצדדים מצאתי כי אין מקום לקבל את הבקשה.

6.

הלכה היא כי מועד הגשת חוות-הדעת של המומחה הרפואי לתיק בית-המשפט הוא המועד הקובע לתחילת שמיעת הראיות לצורך סעיף 6ב לחוק הפיצויים, וכי החל ממועד זה, חוות-דעתו היא שמחייבת לעניין קביעת דרגת נכותו של הנפגע בבית-המשפט (רע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו , פ"ד מז(4) 89 (1993)). כאמור, סעיף 6ב קובע עדיפות לקביעה שהתקבלה על-פי דין רק ככל שזו התקבלה " לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה". משנקבע כי לצרכי סעיף 6ב מועד תחילת שמיעת הראיות הוא מועד הגשת חוות-הדעת הרפואית; ובהינתן שסעיף 6ב מתייחס לשמיעת הראיות בתביעה בכללותה – ללא הבחנה הנוגעת לשמיעת הראיות בפרטי הנכות השונים – צדקו בית-משפט השלום ובית-המשפט המחוזי בקביעותיהם. י' אנגלרד, בספרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית, 2005), מציין כי "ספק רב אם הפתרון של מועד שמיעת הראיות הוא מוצלח" (בעמ' 646) וכי במסגרת החוקית הקיימת "מאחר שהמושג 'שמיעת ראיות' הוא כללי, הגשת חוות דעת בתחום כלשהו שוללת את תוקפה של קביעת נכות חיצונית על פי דין גם בכל תחום אחר" ( שם , בעמ' 647). ודוק: במצב המשפטי הקיים, מועד תחילת שמיעת הראיות בתיק לצרכי סעיף 6ב הוא מועד אחד ויחיד ביחס לקביעת דרגת הנכות בכל התחומים, ולכן מועד שמיעת הראיות בתיק דנן החל עם הגשת חוות-הדעת הרפואית הראשונה, וזאת ביחס לקביעת דרגת הנכות הרפואית בכלל התחומים.

7.

המבקש ביקש לתמוך טענתו בהחלטה שהתקבלה ברע"א 5392/01 גבר נ' נאדל , פ"ד נו(1) 535 (2001) (להלן: עניין גבר ), אך בפסיקה זו אין כדי להועיל בעניינו, ולוּ מהטעם ש דובר שם במצב עובדתי שונה בתכלית. באותו מקרה, מונו מומחים רפואיים במספר תחומים מכוח הסכמה דיונית בין הצדדים, והוסכם כי יחולו על חווֹת -הדעת שתוגשנה הכללים שחלים על חווֹת -דעת של מומחים מטעם בית-המשפט. עוד בטרם הוגשו חווֹת -הדעת של המומחים, התקבלו קביעות המל"ל בעניינו של הניזוק. באותו מקרה, אישר בית-המשפט, לפי סעיף 6ב, את השימוש בקביעות המל"ל בתחום מסוים שלגביו לא הסכימו הצדדים על מינוי מומחה, בעוד שלגבי התחומים המוסכמים – גברה חוות-הדעת שהגישו המומחים. כאמור, יש להבחין בין הקביעה ב עניין גבר לבין המקרה שבפנינו. ב עניין גבר התקבלו קביעות המל"ל עוד בטרם הוגשה ולו חוות-דעת אחת של המומחים המוסכמים (שדינם באותו מקרה היה, כאמור, כדינם של מומחים מטעם בית-המשפט), ולכן ברי היה כי לא החל מועד שמיעת הראיות בתיק כמובנו בסעיף 6ב לחוק הפיצויים. לכן, ביחס לתחומים שלגביהם לא התקבלה הסכמה דיונית בין הצדדים, לא הייתה מניעה לאמץ את דרגת הנכות שנקבעה במל"ל. בענייננו, לעומת זאת, עוד בטרם התקבלו קביעות המל"ל הוגשו חווֹת -הדעת הרפואיות של המומחים בתחומים האחרים, ולכן יש לקבוע, כאמור, כי מועד שמיעת הראיות בתיק החל זה מכבר, וזאת גם ביחס לדרגת הנכות בתחום הפסיכיאטרי.

הבקשה, אפוא, נדחית. המבקש ישא בשכר-טרחת עורך-הדין של המשיבה בסכום של 5,000 ש"ח.