פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8618/21
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
נאור אהרון
נ ג ד
המשיב:
עזבון המנוח בני פבר ז"ל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 31.10.2021 בע"א 48347-05-21
שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא א' קולה והשופטים ד' צרפתי ו-ר' גלפז-מוקדי
בשם המבקש:
עו"ד מאהר דלי,
עו"ד סיון לוגסי-שמשוני
בשם המשיב:
עו"ד יעקב
בורובסקי, עו"ד איילת שושני ג'ינו
החלטה
1.
זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 31.10.2021 (ע"א 48347-05-21, סגן הנשיא א' קולה והשופטים ד' צרפתי ו- ר' גלפז מוקדי ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגיש המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בבית שאן מיום 14.3.2021 (תא"ח 77361-12-20, השופט י' סולומון ) והורה על סילוק-ידו של המבקש ממבנה תעשיה בגודל של 300 מ"ר הבנוי על מקרקעין המצויים ברחוב גלבוע 10 בעיר בית שאן (להלן: הנכס ו -המקרקעין בהתאמה ). מאז שנות החמישים של המאה הקודמת הוחזק הנכס על-ידי בני פבר ז"ל (להלן: המנוח ) מכוח רישיון שניתן לו מאת מינהל מקרקעי ישראל (כיום, רשות מקרקעי ישראל).
2.
ברקע הדברים עומד הסכם שכירות שנחתם ביום 25.8.2013 בין המנוח למבקש, שלפיו השכיר המנוח למבקש את הנכס בתמורה לתשלום דמי שכירות חודשיים בסך 5,000 שקלים. המבקש לא שילם את דמי השכירות מאז ראשית שנת 2014, אך דבר זה לא מנע ממנו להוסיף ולנהל בנכס מאז ועד היום את עסקו. המבקש מסרב להתפנות מהנכס, וזאת על אף פסק דין קודם שהורה על פינויו עוד בשנת 2016 (תא"ח 25719-12-14, השופטת א' דחלה-שרקאוי ). פסק הדין הקודם ניתן בהליך שבו פתח בעבר המנוח. ערעור שהגיש המבקש נמחק בהסכמתו, תוך חיובו בהוצאות (ע"א 36536-09-16, הנשיא א' אברהם , והשופטים ע' טאהא ו ר' גלפז מוקדי ). ההליך הנוכחי נוהל בשם יורשיו של המנוח, ובפועל ננקט על-ידי מנהל העיזבון הזמני.
3.
בבואו לטעון כנגד הדרישה שיפנה את הנכס, שבו הוא מחזיק לכאורה שלא כדין, התמקד המבקש בטענות כנגד עבירותן של זכויות המנוח במקרקעין ליורשיו. בית משפט השלום קיבל את עמדת המבקש, אך זו נדחתה בבית המשפט המחוזי.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתגובת המשיב, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, מאחר שאינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הבקשה נסבה על הכרעה בעניינם הפרטני של הצדדים והיא אינה מעוררת כל שאלה עקרונית, ולמעשה אף לא נטען כך. יש להבהיר כי העובדה שהערכאות הקודמות הגיעו למסקנות שונות אינה מהווה טעם מספיק למתן רשות ערעור (ראו למשל: רע"א 7313/21 בן הרוש נ' טננבוים , פסקה 8 (15.11.2021)). כמו כן, לא התרשמתי כי נגרם למבקש עיוות דין, ולמעשה, ההיפך הוא הנכון.
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. ממילא מבוטל הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 16.12.2021. בהתחשב בסכום ההוצאות שכבר נפסק, המבקש יישא בהוצאותיו של המשיב בהליך זה בסך של 5,000 שקלים.
ניתנה
היום, י"ז בשבט התשפ"ב (19.1.2022).
ש ו פ ט ת