רע"א 8682/06 צבי טורנר נ. עזבון המנוח יהושע טורנר ז"ל

לפני בקשה לפטור מערבון בהליך שבכותרת.

1.

ה הליך נסוב על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק-דינו של בית המשפט השלום אשר במסגרתו נקבע כי המבקש נטל לכיסו כספים השייכים לעזבון והוא חויב להשיבם לו. לטענת המבקש, מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד ערבון, וזאת בעקבות מימוש כספיו הנזילים במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו. לטענתו, הכנסתו היא מהשכרת דירה אחת תמורת 1,250 ₪. עוד נטען על ידו כי הוא חב כספים רבים לרשויות. המבקש הבהיר בבקשתו כי יש לו חלק בנכסים הנמצאים בבעלות משותפת לו ולאחיו, אך אין הוא מקבל מנכסים

אלה דמי שכירות. כמו כן, לטענתו, הוא פנה לבנקים בבקשה להעניק לו אשראי אשר יובטח בנכסים שבבעלותו, אולם בשל מצבו הכללי הכולל הוא נענה בשלילה. לטענת המבקש, נכסיו אף עוקלו על ידי המשיב וגם מטעם זה לא ניתן להסתייע בהם לצורך הפקדת ערבון. המבקש אף מבהיר כי נוכח מצבו הכלכלי הסכים בא כוחו לייצוגו תמורת סך של 5,000 ₪, כאשר אם תתקבל הבקשה למתן רשות לערער יתווספו לכך 5,000 ₪ נוספים. המבקש מוסיף וטוען כי הוצאותיו של המשיב ממילא מובטחות

שכן די במימוש אחד מנכסיו של המבקש על מנת להבטיח את הוצאותיו בהליך. עוד נטען כי סיכויי ההליך טובים.

2.

המשיב מתנגד לבקשה. בין היתר, טוען המשיב בתגובתו כי בידיו מידע על נכסים רבים נוספים של המבקש, כאשר על רובם אף הוטל עיקול על ידו במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו. במסגרת זאת מנה המשיב רשימה של 16 נכסים בבעלות המבקש. בהחלטתי מיום 21.12.06 בקשתי את תשובת המבקש לטענה זו. מתשובת המבקש עולה כי בבעלותו המלאה לפחות 7 נכסי מקרקעין אשר לא פורטו במסגרת בקשתו, ונוסף לכך הוא בעלים של נכסים נוספים בבעלות משותפת.

3.

על המבקש פטור

מערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד בפני הסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו בהליך, אם ייפסקו כאלה, מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי הנטען. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא נוהג לשלם את ההוצאות בהן הוא חויב בהליכים קודמים, כפי שלטענת המשיב אירע במקרה דנן. המבקש לא עמד בנטל זה. טענתו של המבקש, הינה כאמור, שעקב הנסיבות אליהן נקלע אין בידו אמצעים נזילים לצורך הפקדת סכום הערבון. אכן, יתכנו נסיבות בהן אף לאדם שהינו לכאורה בעל רכוש רב, לא תהייה אפשרות להפקיד את סכום הערבון שנקבע. כך למשל, כאשר למבקש הפטור חובות גדולים ורכושו משועבד במלואו להבטחת תשלומם של חובות אלה. אולם לא הונחה לפני תשתית עובדתית המבהירה כי זהו המצב במקרה דנן. אמנם, מהבקשה לכאורה עולה כי למבקש חובות לגורמים שונים. ברם כפי שפורט בתגובת המשיב ובתשובת המבקש, בבעלותו של המבקש נכסים רבים. לטענת המבקש, אין באפשרותו להסתייע בנכסים אלה לצורך הפקדת ערבון, שכן רובם אינם ראויים

למגורים ואין הם מושכרים. אף אם אניח שכך הדבר, ברי שאין בכך כדי לאיין את ערכם הכלכלי. מתגובת המשיב ותשובת המבקש עולה גם כי חלק מהנכסים מעוקלים, אולם המבקש לא טרח להבהיר אלו נכסים מעוקלים ומהו גובה החוב המעוקל יחסית לשווי הנכס. במצב דברים זה, כאשר אין מחלוקת כי למשיב נכסים רבים, חלקם הארי בבעלותו המלאה, אין לקבוע כי מ דובר

בדלות כלכלית המצדיקה מתן פטור מהפקדת ערבון. יצוין, כי על רקע טענת המבקש להעדרם של אמצעים נזילים לתשלום, לא הובהר מנין השיגה ידו לממן את ייצוגו המשפטי, גם אם אכן מ דובר בשכר טרחה נמוך מהמקובל. אוסיף, כי על פני הדברים סיכויי ההליך, שהינו דיון "בגלגול שלישי", קלושים. בית המשפט קמא דחה את ערעורו של המבקש על פסק-דינו של בית משפט השלום מהטעם שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים ובקביעות מהימנות. קל וחומר שבית משפט "בערעור שני" יטה להימנע מלדון בעניין בפעם נוספת.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. המבקש יפקיד את סכום הערבון שנקבע תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.