פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8934/12
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשת:
לורינדה צחביראשוילי
נ ג ד
המשיבים:
1. ספוריש קונסטנטין
2. בנדיאקו בע"מ
3. בני שוולב
4. רובין מיקלוש - נמחק
בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 27113-03-10 שניתנו ביום 5.12.2012 וביום 9.12.2012
על ידי כבוד השופט י' אטדגי
בשם המבקשת:
עו"ד אמנון מ.
יצחקניא; עו"ד נתן שמואל נחשון
החלטה
1.
בפניי בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות ביניים שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' אטדגי ) בגדר ת"א 27113-03-10 (החלטות מהתאריכים 5.12.2012 ו-9.12.2012).
בהחלטות מיום 5.12.2012 דחה בית המשפט המחוזי את בקשות המבקשת, הנתבעת מס' 4 בתביעה כספית שהגיש המשיב 1, לעיין במסמכים הנזכרים בתצהירו של המשיב 1. בהחלטה מיום 9.12.2012 דחה בית המשפט את בקשת המבקשת לאפשר לה להגיש תצהירי עדות ראשית של עדים נוספים מטעמה.
2.
כרקע לדיון בבקשה שלפניי, יש לציין את הנתונים הבאים: בית משפט קמא כבר קבע בעבר מועדי הוכחות בתיק זה (בתחילה לחודש דצמבר 2011 ולאחר מכן לחודש מרץ 2012). מועדים אלה נדחו לבסוף, בין היתר נוכח חילופי המותב שדן בתובענה, ועתה קבועה שמיעת ההוכחות לתאריכים 30-31.12.2012. מהאמור לעיל עולה כי בעלי הדין, ובהם המבקשת, היו אמורים להיות מוכנים לשלב ההוכחות מזה זמן רב.
תצהיר העדות הראשית של המשיב 1, שעתה מבקשים לעיין במסמכים שנזכרו בו, הוגש עוד ביום 15.2.2012. המבקשת הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה ביום 13.6.2012. ביום 24.10.2012 ניתנה החלטה הקובעת את מועדי הוכחות ליום 30.12.2012 וליום 31.12.2012. הבקשות שעניינן עיון במסכמים הנזכרים בתצהיר המשיב 1 והגשת תצהיר נוסף הוגשו סמוך לפני מועדי מתן ההחלטות בבקשות אלה.
3.
בדחותו את בקשות המבקשת עמד בית המשפט המחוזי על כך שההליכים המוקדמים כבר הסתיימו, כי התיק כבר קבוע להוכחות, כי היענות לבקשות עלולה לגרור אחריה דחיית מועדי ההוכחות, שנקבעו לאחר דחיות רבות, וכי אין בפי המבקשת טעמים טובים לאיחור שבהגשת הבקשות.
4.
דין הבקשה להידחות מבלי שיהיה צורך בקבלת תשובת המשיבים.
מתיאור השתלשלות העניינים המפורטת לעיל עולה בבירור כי בקשות המבקשת היו יכולות וצריכות להיות מוגשות בטרם נקבע התיק להוכחות; שכן עם קביעת התיק להוכחות הסתיים, הלכה למעשה, שלב קדם המשפט. על פי תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא ידון בית המשפט בבקשה שבעל הדין יכול היה להביאה בקדם משפט " זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין ". מתקין התקנות הציב שני תמרורי אזהרה בעניין זה - " טעמים מיוחדים שירשמו " וכן " כשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין " - בהבהירו בכך כי בית משפט ידון בבקשה שניתן היה להביאה בקדם משפט רק במקרה חריג שבחריג. הטעם לכך מובן: לא ניתן לנהל ביעילות הליך משפטי ולהביאו לידי סיום תוך זמן סביר, כאשר סמוך לפני מועד ההוכחות יוכלו בעלי הדין להוסיף ולהגיש בקשות שניתן היה להביאן להכרעה מבעוד מועד, בשלב קדם המשפט שנועד לטפל בכל הסוגיות המקדמיות שהטיפול בהן נדרש כדי להכין את התיק לשמיעת ההוכחות, במיוחד כאשר היענות להן עלולה לסכל את האפשרות לקיים את ההוכחות במועדן.
במקרה דנן לא היתה בפי המבקשת כל טענה בעלת משקל מדוע לא הגישה בקשותיה עוד בטרם נקבעו מועדי הוכחות. כאמור, תצהיר המשיב 1 הוגש כבר ביום 15.2.2012 וסמוך לאחר מכן ניתן היה לפנות בבקשה לעיין במסמכים הנזכרים בו. אגב, מתברר כי המבקשת לא התקשתה להגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמה מבלי לעיין במסמכים האמורים. בדומה לכך לא ניתן טעם של ממש לאי הגשת התצהירים הנוספים מטעם המבקשת במועד שנקבע לכך על-ידי בית המשפט ושחלף זה מכבר. יתרה מכך - מועדי ההוכחות נקבעו עוד ביום 24.10.2012, והמבקשת המתינה למעלה מחודש ימים עד שהגישה בקשותיה האמורות. באשר לבקשה להגיש תצהירי עדות ראשית של עדים נוספים יצוין, כי, כמפורט לעיל, המבקשת היתה אמורה להיערך לדיוני הוכחות עוד כשהוחלט לראשונה ביום 3.5.2011 על הגשת תצהירי עדות ראשית ונקבעו מועדים להוכחות. טענתה, כי רק עתה הבינה את חשיבות העדתם של העדים הנוספים, אינה בעלת משקל. אין אלא להסיק כי המבקשת לא נערכה מבעוד מועד, והיא מבקשת ברגע האחרון, ותוך שיבוש סדרי הדיון שנקבעו ובניגוד לעקרונות יסוד של התנהלות דיונית תקינה, לבצע " מקצה שיפורים ". כאמור לעיל, מתן לגיטימציה להתנהלות בדרך זו, אינו מתיישב עם חובת בית המשפט ובעלי הדין לנהל הליך משפטי ביעילות ולהביאו לסיום בפרק זמן סביר, חובה שקיומה הוא פן מובהק נוסף של עשיית הצדק. חובה זו של בית המשפט מכוונת גם כלפי כלל ציבור המתדיינים, שכן מצבים של התמשכות ההליך, ובכלל זה ביטול מועדי דיון, משליכים על יכולתו של בית המשפט לטפל בהליכים אחרים ומוסיפים לעומס על יומן המשפטים.
עוד יצוין כי הבקשה מתייחסת להחלטות בעניינים המסורים ככלל לשיקול דעתה הרחב של הערכאה השומעת את הראיות, ונטיית ערכאת הערעור להתערב באופן הפעלת שיקול הדעת האמור מצומצמת ביותר.
5.
בנוסף, אין מקום שבית משפט זה יידרש עתה, פחות מעשרים יום לפני מועד ההוכחות, לבירור טענות המבקשת, שהעמידה בהילוכה האמור את בתי המשפט בפני לוח זמנים בלתי אפשרי, בהתחשב בשאיפה לקיים במועדם מועדי הוכחות שנקבעו ולדחותם רק בנסיבות מיוחדות וחריגות.
6.
מכל האמור לעיל עולה, כי מוטב היה לבקשה שלפניי שלא הוגשה משהוגשה והיא נדחית בזאת.
ניתנה היום, כ"ח בכסלו התשע"ג (12.12.2012).
ש ו פ ט