פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
980/22
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
עו"ד אילן מריאנו
נ ג ד
המשיבים:
1. אריק סמו
2. אורית סמו
3. רון חיים שחר שלנוביץ
4. דבורה נוי
5. נחמיה נוי
6. אורי פירססטר
7. קלריסה מורגן
8. קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים
בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 29.01.2022 בת"א 31129-09-19,
שניתנה על-ידי כב' השופט א' יקואל
המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' יקואל ) בת"א 31129-09-19 מיום 26.1.2022, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לסילוק התובענה על הסף.
רקע
2.
בשנת 2019 הגישו המשיבים תובענה לבית המשפט המחוזי נגד המשיבה 8 (להלן: החברה ) ונגד בעל השליטה בה, הוא המבקש. ביום 12.1.2022 הגיש המבקש בקשה לסילוק התובענה נגדו על הסף מחמת מעשה בית דין. בבקשה נטען, בתמצית, כי בפסק דין שניתן ביום 22.9.2020 בתובענה מקבילה שהוגשה נגד המבקש על-ידי תובעים אחרים ביחס לנסיבות דומות, נקבע כי אין עילה להרמת מסך כלפי המבקש, ולפיכך, המשיבים מנועים מלתבוע אותו במסגרת התביעה הנדונה בגין אותה עילה.
3.
בהחלטתו מיום 26.1.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בקבעו כי "נשמרות טענות הצדדים לגוף הדיון הסמוך הקבוע. התייחסות תינתן בגדרי פסק הדין ולא בגדרי החלטה נפרדת, שכן אין עוד 'סף' לדיון כדי שניתן יהא לסלק את ההליך על הסף".
על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי.
4.
בבקשתו שב המבקש על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי, ומוסיף, בין היתר, כי פסק הדין שניתן בהליך המקביל הפך חלוט אך לאחרונה.
דיון והכרעה
5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבים.
6.
כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, וזאת למעט במקרים שבהם הימנעות מהתערבות בשלב מוקדם יותר עלולה להסב נזק בלתי הפיך למי מהצדדים או להביא לניהולו של הליך מיותר או בדרך שגויה (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984)). איני סבורה כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים.
7.
יתרה מכך תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (אשר חלה על ההליך לנוכח מועד הגשתו ועל-פי הוראות המעבר הקבועות בתקנה 180(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; וראו גם: תקנה 49(ז) לתקנות אלה; יששכר רוזן-צבי
הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 295 (2021)) . קובעת כי בית המשפט לא יידרש לטענה שיכול היה צד להעלות בשלב קדם המשפט, אלא בהתקיים שני תנאים מצטברים – אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. הטעם לכך נעוץ בשאיפה לייעל את הדיון ולאפשר לבית המשפט לדון במכלול הסוגיות המקדמיות בטרם יידרש להוכחות (ראו למשל: רע"א 8934/12
צחביראשוילי נ' קונסטנטין , פסקה 4 (12.12.2012)). לא שוכנעתי כי מתקיימים בענייננו טעמים מיוחדים המצדיקים לחרוג מהכלל ולדון בבקשה לאחר שהסתיים כבר שלב קדם המשפט. כמו כן, לא שוכנעתי כי הדיון בבקשה בשלב מאוחר זה דרוש על מנת למנוע עיוות דין. כאמור, הבקשה לסילוק על הסף הוגשה ממש ב"דקה התשעים" ערב דיון ההוכחות הקבוע ליום 20.2.2022. בנסיבות אלה, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום להכריע בבקשה בשלב דיוני מתקדם זה. למותר לציין כי שמורה למבקש הזכות להעלות טענותיו במהלך שמיעת ההוכחות, ובית המשפט המחוזי יכריע בנדון במסגרת פסק הדין שיינתן בהליך.
8.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ט באדר א התשפ"ב (20.2.2022).
ש ו פ ט ת