החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 8950/01אלי מלול נ. אבנר בגא

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
נזיקין · אחריות מעביד לנפגע פעולות איבה ופיצול דיון בחבות ובנזקבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר חבות (פסק דין חלקי) בתביעת נזיקין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שקבע את חלוקת האחריות בתביעת נזיקין של נהג מכלית שנפגע במארב בדרום לבנון, בין המעבידים למדינה, והורה על המשך הדיון בנזק. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, וקבע כי ככלל אין להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, גם כשהדיון פוצל בין חבות לנזק. נקבע כי אין בנסיבות העניין הצדקה לסטות מכלל זה.

העובדות

התובע נפגע בעת נהיגה במכלית מים למוצב צבאי בדרום לבנון לאחר שנפתחה עליה אש מארב. התובע הגיש תביעת פיצויים נגד מעבידיו ונגד המדינה, וייחס למעבידים רשלנות באי מיגון המכלית. בית המשפט המחוזי קבע כי המעבידים נושאים ב-80% מהנזק והמדינה ב-20%, ללא רשלנות תורמת, והורה על שמיעת ראיות לעניין הנזק.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת ביניים של הערכאה הדיונית על פיצול הדיון בין החבות לנזק?
  2. 2.האם נסיבות העניין מצדיקות מתן רשות ערעור על החלטה בדבר חבות טרם בירור הנזקים?

הלכות

  1. 1

    ככלל אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, גם כאשר הופרד הדיון בחבות מהדיון בנזק.

    ״ככלל, אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, אף במקום שבו החליטה הערכאה הדיונית על פיצול ההתדיינות״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • חבות
  • נזק
  • הגנת ההסתכנות מרצון
  • רשלנות תורמת
  • מכלית מים

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית-המשפט העליון

רע"א

8950/01 - ג'

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המ

בקש:

אלי מלול

נגד

המשיבים

:

1. אבנר בגא

2. גרינברג ובנו הובלות

בע"מ

3. מדינת ישראל

בקש

ת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 11.01.01

בת.א. 10669/94 שניתן על-ידי כבוד השופט ש' פינקלמן

בשם המבקש: עו"ד

יפתח קיפרמן

החלטה

המשיב 1 (להלן: התובע) נפגע בעת שנהג מכלית-מים למוצב של צה"ל בדרום לבנון, וזאת לאחר שעל השיירה שבה נסע נפתחה אש מחבלים מן המארב. התובע, שנפגע מכדורים ורסיסים בגפיו, בגבו ובעכוזו, וחולץ ממקום האירוע באמצעות מסוק של צה"ל, החליט שלא להגיש תביעה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל1970- ובמקום זאת הגיש לבית-המשפט המחוזי בחיפה תביעת פיצויים כנגד המבקש והמשיבה 2, שהיו מעבידיו (להלן: המעבידים), וכנגד המדינה. בכתב-התביעה ייחס התובע למעבידיו רשלנות בכך שנמנעו מלמגן את מכלית-המים.

ואילו טענות המעבידים היו, כי האחריות הביטחונית הבלעדית לשלומו של התובע הייתה בידי המדינה, וכי נוכח התנדבות התובע - שבעבר נקלע למארב מחבלים בנסיבות דומות - לנהוג את מכלית-המים תמורת תוספת סיכון, עומדת למעבידים הגנת ההסתכנות מרצון.

בית-המשפט המחוזי החליט לפצל את הדיון בתביעה, ולהכריע תחילה בשאלת חבותם של הנתבעים. לאחר שמיעת ראיות קבע בית-המשפט, בהחלטה שהוכתרה כ"פסק דין חלקי", כי המעבידים נושאים באחריות ל80%- מנזקיו של התובע, המדינה נושאת באחריות ל20%- מנזקים אלו, ואין לייחס רשלנות תורמת לתובע. נוכח קביעות אלו הורה בית-המשפט המחוזי על שמיעת ראיות לעניין הנזקים שנגרמו לתובע.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה תקף המבקש את נימוקי בית-המשפט המחוזי, והוסיף, כי קיימת חשיבות למתן אפשרות לערער כבר עתה על החלטת בית-המשפט המחוזי, וזאת מן הטעם שהמבקש נקלע למצב כלכלי קשה, ואין ביכולתו לממן את ניהולם של ההליכים היקרים לבירור נזקיו של התובע.

ככלל, אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, אף במקום שבו החליטה הערכאה הדיונית על פיצול ההתדיינות בין שאלת החבות לבין שאלת הנזק, וכאשר ניתנה החלטתה לעניין החבות. לא מצאתי כי נסיבות העניין שבפניי מצדיקות לסטות מכלל זה. בהקשר זה יוער, כי ממילא אין המבקש עתיד לשאת לבדו בהוצאות בירור נזקיו של התובע, ויחד עימו ישאו בנטל המשיבה 2 והמדינה.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

ניתנה היום, כ"ה בשבט תשס"ב

(7.2.02).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • רע"א 8687/06הסתדרות מדיצינית הדסה נ. יוסף חיים שוקרהחלטה
  • רע"א 6978/06שירותי בריאות כללית נ. שגיב אביטןהחלטה
  • ע"א 971/03אבנר בגא נ. אלי מלולפסק-דין

הלכות

  1. 1ככלל אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, גם כאשר הופרד הדיון בחבות מהדיון בנזק.