פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8687/06
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקשת:
הסתדרות מדיצינית הדסה
נ ג ד
המשיבים:
1. יוסף חיים שוקר
2. רונית שוקר
3. מאיר שוקר
4. יהודית שוקר
5. מאיר שוקר
6. שיראל שלומית שוקר
7. מבשרת זהב שוקר
8. חן מורשה שוקר
9. אביחי אזולאי שוקר
10. המוסד לביטוח לאומי
11. אלפא לוואל אינטרנשיונל א.ב
12.
ALFA LAVAL SPA
13. אפרים גרדוש
14. שרותי בקרה חשמל ואוטומציה
בקשת רשות ערעור על פסק-דין חלקי של בית-המשפט המחוזי
בירושלים מיום 7.9.06 בת.א. 5144/03 שניתן על-ידי כבוד השופט י' שפירא
בשם המבקשת:
עו"ד רם נועם
בשם המשיבים 9-1:
עו"ד אבי לוטן
בשם המשיבות 12-11:
עו"ד שרון בר-און
בשם המשיבים 14-13:
עו"ד עמית שגב
החלטה
האופן שבו מכנה בית משפט את החלטתו אינו משנה את סיווגה של ההחלטה – ערעור או "החלטה אחרת". בענייננו, הכתיר בית המשפט המחוזי את החלטתו כ"פסק-דין חלקי". אולם, הואיל והדיון בבית המשפט המחוזי פוצל כך שתידון תחילה סוגיית האחריות ולאחר-מכן סוגיית גובה הנזק; והואיל ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי הוכרה אחריותה של המבקשת שבפני ועל כך היא משיגה היום, כאשר שאלת גובה הנזק טרם נידונה; הרי שהחלטתו של בית המשפט קמא היא בגדר החלטה אחרת, שהערעור עליה הוא ברשות בלבד.
הלכה היא, שבמקרים מסוג זה יש לדחות ברגיל את הבקשה ולברר את העניין כולו לאחר שיינתן פסק-הדין הסופי לגבי גובה הנזק (רע"א 373/97 שקולניק נ' שפיגל , פדאור 97(3) 284 (1997); רע"א 8950/01 מלול נ' בגא , פדאור 01(6) 679 (2001); רע"א 3694/01 עירית אשקלון נ' סויסה , תק-על 2001(2) 1571 (2001)). לאחר שבחנו את טענות הצדדים, והבאנו בחשבון גם את האמור בהחלטתה של כבוד השופטת ד' ברלינר בבקשה לעיכוב המשך ההליכים בבית המשפט קמא, מסקנתנו היא שיש לילך גם בזו הפעם בדרך הרגילה, לאמור: דחיית הבקשה למתן רשות ערעור, כאשר המבקשת תוכל להעלות את טענותיה לעניין החבות אם יוגש על ידה, בתום ההליך בערכאה המבררת, ערעור על פסק-הדין.
הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים 9-1 בסכום של 7,500 ש"ח; בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים 12-11 בסכום של 7,500 ש"ח; ובשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים 14-13 בסכום של 7,500 ש"ח.
ניתנה היום, ו' בניסן התשס"ז (25.3.07).
המשנה-לנשיאה