פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
896/16 -
י"ח
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקשים:
1. איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ
2. גרין דיזיין מארקט בע"מ
3. ספינגו בע"מ
4. במרום הפקות 2004 בע"מ
5. בן אופק
נ ג ד
המשיבים:
1. המועצה הישראלית לצרכנות
2. מדינת ישראל - פרקליטות מחוז תל
אביב (פלילי)
3. אי.קיו.טק שירותי תוכן בתשלום
בע"מ
4. כ.ל.י. תקשורת וניהול ישראל
בע"מ
5. במרום איקיוטק אודישנים בע"מ
6. פלאפון תקשורת בע"מ
7. סלקום ישראל בע"מ
8. פרטנר תקשורת בע"מ
9. הוט מובייל בע"מ
בקשה מיום 5.2.2018
החלטה
הבקשה שלפניי אינה אלא בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 14.12.2017. ואולם עיון בבקשה מעלה כי היא אינה מגלה עילה שבדין לעיון חוזר, ודי בכך על מנת לדחותה.
למעלה מן הצורך אוסיף כי אף מבחינה מהותית לא מצאתי טעם מבורר המצדיק את שינוי החלטתי הקודמת. על פני הדברים פעלה המזכירות בהתאם לצו או לצווי עיקול אשר ניתנו על ידי רשם ההוצאה לפועל. והרי משניתן צו עיקול ביחס לסכום כסף המופקד בבית המשפט, מעמדה של המזכירות הוא כשל מחזיק ועליה לפעול בהתאם להוראות הצו, ככל גוף אחר (בש"פ 4318/14 זלמן נ' מדינת ישראל (21.10.2014)). ודוק: בהחלטתי הקודמת ציינתי שהמשיב 5 יוכל להגיש בקשה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל בעניין, ככל שהוא סבור שיש לו עילה שבדין לכך (ובהקשר זה ראו למשל, סעיפים 28 ו-49 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). מובן כי בפני המשיב 5 פתוחה גם הדרך לנקוט כל הליך אחר בפני כל ערכאה מתאימה, הכול בהתאם להוראות הדין. כך או אחרת, בית משפט זה אינו הפורום המתאים להכרעה בעניין זכאותו של המשיב 5 לכספי העירבון, כולם או חלקם, אשר הועברו כאמור למערכת ההוצאה לפועל בהתאם לצו או לצווי עיקול שניתנו על ידי רשם ההוצאה לפועל.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, כ"ו בשבט התשע"ח (11.2.2018).
גלעד לובינסקי זיו, שופט
ר ש ם