רע"א 9041/16 יצחק מלכה נ. משה תיבי

1.לעניין טענת האיחור בהגשת ההליך : מתשובת המבקש, הנתמכת בתצהירים מטעם בא כוח המבקש ומטעם מזכירתו, משתמע כי בא כוח המבקש לא מסר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו לבית המשפט לצרכי המצאה (תקנה 497ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בדיקה אשר נערכה במערכת "נט המשפט" מעלה כי כתובת הדואר האלקטרוני המוזנת ביחס לבא כוח המבקש אכן אינה מסומנת ככזו המיועדת להמצאה. עוד עולה מתשובת המבקש כי ההחלטה לא הומצאה לבא כוחו באמצעות הדואר. בנסיבות אלה אין בידי לקבוע כי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור הומצאה למבקש כדין, וממילא אין מקום לקבוע כי בקשת רשות הערעור הוגשה לאחר חלוף המועד.

2.לעניין בקשת הפטור : עסקינן בבקשה חסרה אשר אין בה ולוּ

ראשיתה של תשתית עובדתית וראייתית לעניין מצבו הכלכלי של המבקש, כנדרש לצורך קבלת פטור מעירבון. די לציין בהקשר זה, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר או באסמכתאות לעניין המצב הכלכלי, ואין בה הסבר כיצד מממן המבקש את ייצוגו המשפטי. אף לא נעלמו מעיניי התהיות השונות אשר הועלו בתגובת המשיבים 4-1 לגבי מצבו הכלכלי של המבקש.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שעסקינן בבקשת רשות ערעור המופנית כנגד החלטה המכריעה בבקשה לפטור מתשלום אגרה בגין תובענה אותה הגיש המבקש; וכי בגדר ההחלטה ציין בית המשפט המחוזי כי "...עלה בידי התובע [המבקש - ג'ל'] להוכיח חוסר יכולת לממן את אגרת התביעה ממקורותיו, או בסיוע בני משפחה". כידוע, בהליכים מעין אלה נוקט בית המשפט גישה גמישה בכל הנוגע לסוגיית העירבון, וזאת מתוך רצון להימנע ממצב של "מעגל שוטה". לא למותר לציין בהקשר זה, כי ההליך דנן פטור מתשלום אגרה מכוח תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (ראו, רע"א 3784/16

קרליץ נ' הוט מובייל בע"מ

(19.6.2016) . יצוין כי המזכירות אמנם גבתה מן המבקש אגרה, ואולם משהתברר כי מדובר בטעות פעלה המזכירות להשיב את סכום האגרה למבקש). עוד יש להביא בחשבון את העובדה שמדובר בהליך מצומצם בהיקפו.

משאיזנתי בין השיקולים האמורים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי כך שגובה העירבון יופחת ויועמד על 5,000 ש"ח. עירבון בסכום זה יופקד עד ליום 2.1.2017, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה כמקובל.