בבית המשפט העליון
רע"א 9090/04
רע"א 9242/04
ע"א 9572/04
בפני:
כבוד המשנה לנשיא מ' חשין
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשות ברע"א 9090/04:
1.החברה לאמנות תרבות וספורט חיפה בע"מ
2. עיריית חיפה
נ
ג
ד
המשיבים ברע"א 9090/04:
1.אמיד רנד (קטין)
2. משה רנד
3. רחל רנד
4.מדינת ישראל - המשרד לביטחון פנים
5.מכבי חיפה; קשר ספורט כדורגל בע"מ
6.הדר חברה לביטוח בע"מ
7.שושן אבטחה מבצעית 1988 בע"מ
8.כלל חברה לביטוח בע"מ
המבקשות ברע"א 9242/04 והמערערות בע"א 9572/04:
1. מכבי חיפה
2.קשר ספורט כדורגל בע"מ
3.הדר חברה לביטוח בע"מ
נ
ג
ד
המשיבים ברע"א 9242/04 ובע"א 9572/04:
1.אמיד רנד (קטין)
2. משה רנד
3. רחל רנד
4.החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה בע"מ
5.עיריית חיפה – היכל העירייה
6.מדינת ישראל - המשרד לביטחון פנים
7.שושן אבטחה מבצעית 1988 בע"מ
8.כלל חברה לביטוח בע"מ
בקשות רשות ערעור וערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 7.9.04 בתיק א 1274/01 שניתן על ידי כבוד השופט מ' לינדנשטראוס
פסק דין
השופט א' ריבלין:
1.בקשות רשות הערעור מופנות כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה ( כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס ). הערעור וכך גם הבקשה שעניינה ערעור (להלן: הערעורים ), מופנים כנגד פסק הדין החלקי שניתן בבית המשפט. ההחלטה ופסק הדין החלקי ניתנו במסגרת תביעה כספית שהגיש המשיב 1, בערעור ובבקשות רשות הערעור, קטין שניזוק קשה בגופו במהלך נהירת הקהל, בסיום משחק כדורגל, אל עבר מרכז המגרש. בית המשפט המחוזי מצא את מקצת מן המשיבים ואת המבקשים אחראים, במידה זו או אחרת, לנזקי המשיב 1.
הערעורים מופנים כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי לפטור את המשיבה 7 מאחריות ואילו הבקשות נוגעות להחלטה להטיל אחריות על המבקשות. המשיבה מס' 4, מדינת ישראל, בחרה שלא לבקש רשות ערעור כנגד ההחלטה הזו האחרונה, ובמהלך הדיון היום גם המבקשות האחרות הסכימו לחזור בהן מבקשותיהן בעניין זה תוך שמירת טענותיהן לשלב הערעור על פסק-הדין הסופי, אם יראו בכך צורך. נותרה עוד שאלת הפטור שהוענק למשיבה 7, חברת האבטחה שנשכרה ליתן שירותים באצטדיון.
2.בית המשפט המחוזי מצא כי המשטרה היא שקבעה את מספר הסדרנים, מטעם חברת האבטחה שיהיו במגרש. המשטרה לא דרשה, כי הסדרנים יהיו בעלי הכשרה מוקדמת כלשהי, היא תדרכה את הסדרנים לפני המשחק וקבעה את מיקומם במגרש. תפקידם העיקרי של הסדרנים היה לבצע בידוק בטחוני לנכנסים למגרש, לבצע בידוק של הכרטיסים, ולנווט את הצופים למקומם. תפקידם הצטמצם לסיוע לשוטרים, אולם שיקול הדעת הבלעדי בכל הנוגע לבחירה לפתוח או לא לפתוח את שערי המגרש בפני הקהל – היה נתון למשטרה.
3.משממצאים אלה בידיו, בא בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה, כי אין להטיל אחריות על חברת האבטחה. לא מצאנו עילה להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט קמא ואף במסקנות המשפטיות לא מצאנו פגם. בנסיבות המקרה אין לקבל את טענות המבקשים כאילו די בעובדה שחברת האבטחה נטלה על עצמה תפקיד שלא הוסמכה לכאורה לבצעו כדי להטיל עליה אחריות. בית המשפט מצא, כי חברת האבטחה לא הציגה מצג מטעה באשר לכישוריה וכי בהתחשב במטלה שהוקצתה לה אין לבוא אליה בטענה.
4.התוצאה היא שדין הערעורים להדחות לאמור הטענות המופנות כנגד הבחירה שלא להטיל חבות על המשיבה 7. בקשות רשות הערעור נמחקות על-פי המוסכם. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ב באדר א' תשס"ה
(3.3.2005).
המשנה לנשיא ש ו פ ט
ש ו פ ט