רע"א 9125/09 פלוני נ. קצין התגמולים

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא גריל והשופטים גרשון ווילנר) מיום 5.10.09 בתיק ע"א 723/08 בגדרו נדחה ערעור על פסק דינה של ועדת הערעור לפי סעיף 26 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן החוק ); הועדה דחתה את ערעור המבקש על החלטת המשיב שלא להכיר בו לעניין זכות לתגמולים לפי החוק.

רקע והליכים

ב.

המבקש שירת שירות חובה בצה"ל משנת 1976 ועד שנת 1979, ומיד עם שחרורו גויס לשירות בתי הסוהר, שם שירת משנת 1979 ועד שנת 2000. ביום 24.10.00 הגיש המבקש תביעה למשיב, בטענה שהוא סובל מקוצר נשימה ובעיות בריאות שונות מזה כחמש שנים. לטענתו, מחלת הריאה ממנה הוא סובל נגרמה או הוחמרה בשל תנאי שירותו. ביום 3.12.01 דחה המשיב את התביעה, בנימוק כי הבדיקות וחוות דעת ועדה רפואית מצביעות על כך שאין קשר בין מחלת דרכי הנשימה בה לוקה המבקש לבין תנאי שירותו. על החלטה זו עירער המבקש לועדת הערעור הצדדים הגישו מספר חוות דעת רפואיות מטעמם, ובסופו של יום – בפסק דין מקיף ומפורט (מיום 11.5.08) – אימצה הועדה את חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב, לפיה סובל המבקש ממחלה חסימתית כרונית בדרכי הנשימה עם קומפוננט הפיך, "אולם לא ניתן לשלול גם רקע של אסתמה"; קבעה כי היות המבקש מעשן כרוני, הביאה לכל הפחות – גם אילו נתקבלה טענתו כי הוא סובל מאסתמה – להחמרה במצבו; וקבעה כי לא אירע אירוע חריג בשירותו של המבקש שהיה בו כדי לגרום למחלה, וכי אף לא היה בתנאי שירותו הכלליים כדי לגרום לה.

ג.

על פסק הדין עירער המבקש לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור, אף הוא בפסק דין מפורט ומנומק. נאמר, כי אף אם סובל המבקש ממחלת האסתמה כטענתו, ולא ממחלה חסימתית כרונית אחרת בדרכי הנשימה, אין בכך כדי לשנות את התוצאה. נאמר, שאין מחלוקת כי המבקש עישן סיגריות רבות משך שנים רבות, וזאת בניגוד להמלצת רופאיו כי עליו להפסיק בעישון; ונקבע, כי יש לראות בעישון הגורם להתפתחות מחלתו, כדעת המומחה מטעם המשיב. עוד נאמר, כי חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב נתמכת במסמכים רפואיים ובעבודות מחקר, ואין להתערב בהחלטת הועדה להעדיפה. כן נאמר, כי לא הונחה תשתית ראייתית כלשהי לתמיכה בטענת "הגולגולת הדקה" שהעלה המבקש. לבסוף נקבע, כי לא עלה בידי המבקש להוכיח את טענותיו ברמה של "מאוד מתקבלת על דעתו" של בית המשפט (ר"ע 187/83 רדושיצקי נ' קצין התגמולים, פ"ד לז(4) 361, 367, מפי השופט בך).

ד.

בבקשה הנוכחית נטען, כי המשיב נקט בחוסר הגינות דיונית אל מול המבקש, בכך ששינה מעמדתו בנוגע לאבחון מחלת המבקש – בהחלטה הדוחה את תביעת המבקש אמר שמדובר באסתמה, ובהמשך אמר שמדובר כנראה במחלה אחרת בדרכי הנשימה. כך נטען, כי הועדה לא היתה מוסמכת לדון ולהחליט כי המבקש סבל ממחלה אחרת, אלא היה עליה לדון רק בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי השירות למחלת האסתמה. לטענת המבקש, מחלת האסתמה ממנה הוא סובל לא יתכן שנגרמה מן העישון הכבד. עוד נטען, כי כל מהלך שירותו הארוך של המבקש לווה באירועים חריגים קצרי מועד.

הכרעה

ה.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. כנודע, רשות ערעור בגלגול שלישי, תישקל אך במקרים המעלים שאלה ציבורית או משפטית חשובה החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123)) והמקרה שלפנינו במובהק אינו כזה, למרות נסיונות המבקש לטעון כן. זאת ועוד, על פי סעיף 34(א) לחוק, ערעור לבית המשפט המחוזי יהיה בנקודה משפטית בלבד, והנה דומה כי המבקש עתר לבית המשפט המחוזי לדון בשאלות עובדתיות - רפואיות הנוגעות להכרעה בין חוות דעת מומחים – קרי, שאלות שאינן משפטיות – והוא עותר לזאת שוב עתה. את זאת אין להלום (רע"א 10095/09 פלוני נ' קצין התגמולים (לא פורסם), וראו ההפניות דשם). עוד נדגיש, כי "עסקינן בנושא רפואי מובהק, שכל כולו בתחומם של הרופאים" ( שם ).

ו.

אף לגופו של עניין – המבקש משליך את יהבו על שאלת אבחון המחלה ממנה הוא סובל. אולם, דומה כי לא מכאן תבוא ישועתו; כפי שקבע בית המשפט המחוזי, אף אם יוכר המבקש כסובל ממחלת האסתמה, כטענתו (והמומחה מטעם המשיב לא פסל כזכור אפשרות זו), לא תשתנה התוצאה. המבקש היה מעשן כבד, בניגוד להוראות רופאיו, ואין להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות כי את מצבו יש לייחס בראש וראשונה לעישון - וכדברי המומחה "אין ספק שהעישון היוה הגורם העיקרי והראשי להתפתחות מחלתו... ולבטח להחרפתה ולהנצחתה של המחלה" (חוות דעת המומחה מטעם המשיב מ- 20.10.04), ואין לייחסה לגורמים סביבתיים במקומות שירותו, ומכל מקום לא הוכח אחרת. נציין, כי אף המומחה מטעם המבקש לא הביע עמדה חד משמעית, כפי שמנסה המבקש לטעון, כי אסתמה אינה יכולה לפרוץ בשל עישון סיגריות, אלא הציג כי קיימות דעות במחקר לכאן ולכאן (חוות דעתו מיום 16.3.05).

ז.

אשר על כן, אין בידי להיעתר לבקשה.