רע"א 10095/09 פלוני נ. קצין התגמולים

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת למלשטריך-לטר) מיום 2.11.09 בתיק ע"ו 21079-07-09, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטות הועדה הרפואית העליונה בעניינו, בקשר לטענת נכות הנובעת מנכותו המוכרת.

רקע והליכים

ב.

המבקש, יליד שנת 1947, הוכר בשנת 1982 כנכה בשל פגיעות שונות ביד ימינו במהלך שירות מילואים בעת מלחמת לבנון הראשונה, ונכותו הוגדלה במהלך השנים בשל הפרעות בריאותיות נוספות. ביום 23.7.07 קבעה הועדה הרפואית את נכותו בגובה 73%. בהמשך עתר המבקש להכרה בנכות בכתף שמאל הנובעת מן הפגיעה המוכרת, אך בקשתו נדחתה על ידי הועדה הרפואית בנימוק של העדר קשר סיבתי בין הנכות המוכרת לבין הפגיעה בכתף שמאל. ערעורו לועדה הרפואית העליונה נדחה אף הוא, והמבקש עירער לבית המשפט המחוזי. ביום 14.7.08 ניתן (ע"ש 457/08) תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים לפיה הוחזר הנושא לועדה הרפואית העליונה, לשם הבהרת עמדתה והנמקתה בשאלת הקשר הסיבתי. הועדה הרפואית העליונה שבה והתכנסה ביום 15.12.08. לאחר עיון במסמכים ובטענות המבקש, הוסבר כי אין קשר סיבתי בין הפגיעות המוכרות ביד ימין לבין הפגיעה ביד שמאל, שנבעה כנראה – כנאמר – מאירוע חבלתי חריג ומאוחר. ביום 8.6.09 חזרה הועדה על מסקנותיה, לאחר שנתבקשה לשוב ולעיין בדבר על ידי היועץ המשפטי של הועדות הרפואיות. על החלטות הועדה העליונה עירער המבקש לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו. נאמר, כי קביעה של קשר סיבתי היא קביעה רפואית, ומשלא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה העליונה,

אין מקום להתערב בה.

ג.

הבקשה הנוכחית עותרת להחזרת העניין לועדה הרפואית העליונה לשם דיון מחדש במצבו הרפואי של המבקש וקביעת אחוזי נכות בשל הפגיעה בכתפו השמאלית. נטען, כי הנכויות המוכרות ביד ימין הן שגרמו לפגיעה בכתף שמאל. כן נאמר, כי טעתה הועדה בכך שהתייחסה בהחלטותיה לשרירי יד שמאל, ולא לגיד הכתף, בו כנטען אירעה הפגיעה.

ד.

בתגובת המשיב נטען, כי אין המדובר בנושא המעלה שאלה משפטית עקרונית אשר מצדיקה ערעור בגלגול שלישי, מה גם שהמדובר בנושא שברפואה, ועל פי הדין מוגבל ערעור על החלטות הועדה הרפואית העליונה לשאלה משפטית בלבד.

הכרעה

ה.

לאחר העיון איני רואה מקום להיעתר לבקשה. אל נכון ציין המשיב כי עסקינן

למצער – גם בלא שנביא בחשבון את שתי הועדות הרפואיות ובית המשפט המחוזי ב"סבב" הראשון – בגלגול רביעי של ה"סבב" הנוכחי, לאחר החלטות הועדה הרפואית העליונה מ- 15.12.08 ו- 8.6.09 ופסק דינו של בית המשפט המחוזי. עסקינן בנושא רפואי מובהק, שכל כולו בתחומם של הרופאים. ברע"א 10746/06 פלוני נ' הועדה הרפואית העליונה (לא פורסם) נאמר לעניין זה:

"סעיף 12(א) לחוק הנכים מגביל את אפשרות הערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת הועדה לנקודה משפטית בלבד - ובענייננו הנושא המשפטי שולי לאמיתו (ראו רע"א 202/00 פלונית נ' קצין התגמולים , פ"ד נו(1) 649, 655 (השופטת דורנר); רע"א 6540/04 שיבלי מוקטרן נ' קצין התגמולים

(לא פורסם) (השופטת פרוקצ'יה)). כל שכן כשעסקינן בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, ובנידון דידן לאמיתו רביעי – הועדה הרפואית, הועדה הרפואית העליונה, בית המשפט המחוזי ועתה בית משפט זה; רשות כזו נשקלת ככלל במשורה, ומוגבלת לאותם מקרים שבהם מתעוררות שאלות בעלת חשיבות משפטית או ציבורית רחבה, ואשר חשיבותן חורגת מעניינם של הצדדים לסכסוך הקונקרטי".

וראו גם רע"א 8059/09 טל נ' קצין התגמולים (לא פורסם).

ו.

על בית המשפט לפעול לפי צו המחוקק, שהגביל את התערבותו בנושאים הנתונים לועדות הרפואיות לנקודה משפטית. בענייננו עסקינן בנקודה רפואית מובהקת, קרי, מה גרם למצב הרפואי בכתפו השמאלית של המבקש. אכן, בפסק הדין מ- 14.7.08 הוחזר הדיון – בהסכמה – לועדה הרפואית העליונה לבדיקת הקשר הסיבתי בין הנכות המוכרת (יד ימין) לנטענת (בשמאל); אך הועדה עשתה מלאכתה, ולא קיבלה את טענת הנכות המוכרת, באמרה (בשתי ההחלטות מ- 15.12.08 ו- 8.6.09) שאין קשר בין הפגיעה בימין לפגיעה בשמאל, ואם בכלל, השימוש ביד הדומיננטית (שהפכה להיות יד שמאל בעקבות הפגיעה המקורית בימין) "מחזק את השרירים ולא מחליש אותם" - ולכן הפגיעה בשמאל יסודה באירוע חבלתי חדש. לא הוכרה הפגימה איפוא ככזאת הנובעת מפגימה מוכרת לפי תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969. די היה בכך שלא להיעתר לבקשה, משעסקינן בנושא רפואי מובהק.

ז.

עם זאת אוסיף, כי בתום העיון בהחלטות הועדה הרפואית העליונה, אין בידי להלום את הטענה, שהפגיעה בשמאל – בכתף – היא לאמיתה בגיד ואילו הועדה התיחסה לפגיעה בשרירים. עיינתי בהחלטות בהן עסקינן עתה. הועדה העליונה מיום 15.12.08, ובה אורטופד ושני רופאים פנימיים, הדגישה כי הפגיעה בכתף שמאל באה מאירוע חבלתי. איני סבור שעל בית משפט זה לפרש את התיחסותה ל"שרירים סביב הכתף" כסותרת את טענת הגיד. הועדה שנתכנסה ביום 8.6.09, לאחר הנחיית היועץ המשפטי לועדות הרפואיות, ושגם בה היו אורטופד ושני פנימאים הגיעה למסקנה זהה. אכן, לא אמנע מאמור כי עדיף היה – וכבר נדרשנו לכך בעבר – אם הנמקות הועדה היו נצמדות למינוח שבתקנות, ומגיבות עליו, כמו גם להגדרות התקנה. ברע"א 8059/09 הנזכרת נזדמן לי להעיר באשר לניסוחן של החלטות הועדות, ולשוב ולהידרש לחידוש הטפסים המשמשים את הועדות – ואכן עד מתי נעלה נושא זה, ואני יוצא מתוך הנחה ותקוה שהנוגעים בדבר קוראים החלטות אלה. אוסיף, כי חשוב שלשון הועדה הרפואית תהא נהירה גם לאדם מן היישוב, ושופט מן היישוב בכלל זה, שהרי נתונה היא לביקורת שיפוטית, ובנידון דידן כוונתי ל"שרוול", "גיד", "שרירים" ולהסברם. אך אחר כל אלה, ברי כי השאלה הרפואית שעמדה לפני הועדה הוכרעה על-ידיה אל נכון, ודבר זה ניתן ללמוד בעליל מקריאת הדברים. אין איפוא מקום להתערבות ערעורית נוספת.

ח.

כאמור אינני נעתר לבקשה. בנסיבות אין צו להוצאות.