רע"א 9179/09 טלראן קשורת(1986)בע"מ נ. ארתור פרנק

1.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט י' פרגו), בגדרן נדחתה בקשת המבקשת לדחות את מועד חקירתו הנגדית של עד שהגיש תצהיר מטעמה והוחלט כי התצהיר לא יהווה ראיה בתיק.

2.

המשיבים הגישו נגד המבקשת ונגד חברות רבות נוספות, למעלה מששים במספר, בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בפסק דיני ב רע"א 8959/08 קריסטל מכונות ומוצרי חשמל בע"מ נ' פרנק (לא פורסם, 5.1.09) פירטתי, בקצרה, את הרקע להגשת הבקשה לאישור. כפי שציינתי בפסק דין זה, התובענה הייצוגית בה מדובר היא "אתגר דיוני של ממש" (פיסקה 6 לפסק הדין; ראו גם, רע"א 3277/08 טלראן תקשורת 1986 בע"מ נ' פרנק (לא פורסם, 5.4.09); רע"א 5638/09 נענע 10 בע"מ נ' פרנק (23.8.09)). בהחלטה מיום 25.5.09 קבע בית המשפט המחוזי, כי המצהירים מטעם הצדדים ייחקרו על תצהיריהם בדיון שיתקיים בתאריכים 11.10.09 עד 15.10.09, ובמידת הצורך יגלשו החקירות ליום 16.10.09. בית המשפט הורה, כי במועדים שנקבעו יהיו המצהירים כולם זמינים ובטווח הגעה של חצי שעה מבית המשפט. לטענת המבקשת, עקב "אי הבנה" שהה המצהיר מטעמה, מר שי אסלן (להלן - אסלן), בסין במועדים הנזכרים. ביום 14.10.09 הגישה המבקשת בקשה לדחיית מועד חקירתו של אסלן. המשיבים נתנו הסכמתם לבקשה. על פי הנטען בבקשה לרשות ערעור, נמשכה חקירתם של המשיבים על תצהיריהם ארבעה ימים מלאים. ביום 14.10.09, לאחר שתמה חקירתם של המשיבים, הודיעו כל הנתבעות, למעט המבקשת ונתבעת נוספת, על משיכת התצהירים שהגישו. בא כוחה של המבקשת הודיע כי הוא אינו מבקש למשוך את התצהיר והזכיר כי הוגשה בקשה לדחיית מועד חקירתו של אסלן. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לדחיית מועד החקירה וקבע, כי תצהירו של אסלן לא יהווה ראיה בתיק. בית המשפט ציין, כי לפי החלטתו מיום 25.5.09 היה על המצהיר להיות במרחק הגעה של חצי שעה מבית המשפט. בית המשפט הוסיף ודחה את הבקשה לאפשר למבקשת לנסות ולאתר עד אחר אשר יגיש תצהיר, בקובעו כי היה עליה להיערך לכך מראש.

3.

נוכח הודעת מרבית הנתבעות על משיכת התצהירים ביקש בא כוחם של המשיבים שהות על מנת לגבש את עמדתו בנושא. בית המשפט קבע, כי הסוגיה תידון בדיון שהיה קבוע למחרת היום, היינו ביום 15.10.09. בדיון שהתקיים ביום 15.10.09 הסכים בא כוחם של המשיבים למשיכת חלק מהתצהירים, אולם התנגד לכך לגבי מספר נתבעות וביקש באופן חלופי לחקור את המצהירים מטעמן. חלק מהנתבעות שנכחו בדיון הביעו התנגדות לבקשה זו. בא כוחה של המבקשת ביקש, כי אם יחליט בית המשפט לקבוע מועד הוכחות נוסף, לצורך חקירת מצהירים אלו, תקוים באותו מועד גם חקירה של אסלן על תצהירו. בית המשפט דחה את הבקשה מאותם הטעמים שצוינו בהחלטה מן היום הקודם. באשר לבקשה לחקור חלק מהמצהירים מטעם הנתבעות, קבע בית המשפט כי ההחלטה בעניין זה תינתן במועד אחר. ביום 24.11.09, לאחר הגשת הבקשה לרשות ערעור, ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה זו. בית המשפט קבע, כי הנתבעות היו רשאיות למשוך את תצהיריהם ומשעשו כן הם לא ישמשו כראיה בתיק. אולם, נקבע כי בנסיבות אלו רשאים המשיבים לזמן את המצהירים לעדות כעדי תביעה (לעניין זימון עד שמשך את תצהירו על ידי הצד שכנגד, ראו והשוו רע"א 4197/06 שירותי בריאות כללית נ' משה , פיסקה 9 (לא פורסם, 20.6.06)). בית המשפט קבע, כי המצהירים שחקירתם התבקשה יזומנו לעדות ועדותם תישמע בדיון שיתקיים בימים 14.1.10 ו-17.1.10. בעקבות בקשת דחייה מוסכמת נדחו ישיבות אלה כך שעדותם של אותם מצהירים תישמע בימים 18.2.2010 ו-21.2.2010.

4.

הבקשה לרשות ערעור מופנית נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להתיר את חקירת אסלן על תצהירו במועד אחר, וכנגזרת מכך כי התצהיר לא ישמש ראיה בתיק. לטענת המבקשת, החלטה זו מביאה לפגיעה אנושה ובלתי פרופורציונאלית בזכויותיה הדיוניות. המבקשת טוענת, כי שהייתו של אסלן בסין במועד הדיון מקורה בטעות בתום לב. המבקשת מוסיפה ומציינת, כי חקירת המצהירים מטעם הנתבעות אמורה הייתה לגלוש אל מעבר למועדים שנקבעו על ידי בית המשפט, ובמקרה כזה ניתן היה לחקור את אסלן במועד החדש שהיה צפוי להיקבע. רק החלטתן המפתיעה של מרבית הנתבעות למשוך את התצהירים שהגישו הביאה לכך שהיה עליה לבקש דחייה של מועד החקירה.

5.

דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. המבקשת אינה מפרטת מה טיבה של אותה "אי הבנה" שבגינה לא שהה אסלן בארץ במועדים שנקבעו לחקירת המצהירים. מתגנב לו החשד, כי המבקשת סברה שהדיון יימשך מעבר למועדים שנקבעו ועל כן העריכה כי יכולה היא להתעלם מהחלטת בית המשפט. אם אכן כך הוא, משנכזבו חישוביה של המבקשת אין לה להלין אלא על עצמה. כך או אחרת, המסקנה המתחייבת היא כי המבקשת עשתה דין לעצמה כאשר לא צייתה להנחייתו של בית המשפט בעניין זמינות המצהירים לחקירה בהתראה קצרה. המבקשת טוענת כי מדובר בטעות תמימה, אולם טענה זו נטענה באופן סתמי ללא פירוט מינימאלי. אין מנוס מן המסקנה, כי מדובר באי ציות להחלטת בית המשפט, שלא הובאה לו כל הצדקה, ולוּ קלושה.

בנסיבות אלו, ובהינתן המורכבות הדיונית הרבה של ההליך בו עסקינן, איני רואה עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אכן, להחלטה כי תצהירו של אסלן לא יהווה ראיה בתיק עשויות להיות השלכות לא פשוטות מבחינת המבקשת, אולם בנסיבות הנזכרות אין בכך כדי להצדיק התעלמות ממחדלה הדיוני החמור.

כפי שצוין, ההליך בו מדובר מהווה "אתגר דיוני של ממש", בין היתר מאחר שמעורבות בו עשרות נתבעות. על רקע האתגר שבפני הערכאה הדיונית, חייבת ערכאת הערעור ליתן גיבוי רחב, ואף מעבר לרגיל, להחלטות דיוניות של בית המשפט שמטרתן לייעל את ההליך כאשר בית המשפט מגיב בחומרה על אי ציות להחלטותיו.

6.

לאור דחייתה של בקשת רשות הערעור מן הטעמים שצוינו, לא ראיתי צורך להתייחס לשאלה כלום נתונה בידי המבקשת האפשרות לעתור למתן רשות ערעור נוכח ההוראות שבצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009.

7.

הבקשה לרשות ערעור נדחית, בלא שהתבקשה תשובה.