רע"א 3277/08 טלראן תקשורת 1986 בע"מ נ. פרנק ארתור

1.

המבקשת הגישה בקשה לסילוק על הסף של תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט נ' ישעיה) הורה על מחיקת הבקשה. נגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שבפניי.

2.

בבקשה לרשות ערעור מדגישה המבקשת, כי בקשת הסילוק על הסף שהגישה מכוונת נגד התובענה הייצוגית עצמה ולא נגד הבקשה לאישורה (פיסקה 77 לבקשה). הכלל הוא, כי בדרך כלל יש לדון בטענות סף נגד התובענה הייצוגית יחד עם הדיון בבקשה לאישור. כאשר מדובר בטענות סף נגד הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, להבדיל מן התובענה עצמה, הרי רק במקרים חריגים יש לדון בהן בנפרד מן הדיון בבקשה לאישור עצמה (רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר און השקעות בע"מ (לא פורסם, 13.8.07); רע"א 8332/96 שמש

נ' רייכרט , פ"ד נה(5), 276, 290 (2001)). המבקשת מודעת להלכות הנזכרות, אלא שלטענתה במקרה הנוכחי מתקיימות נסיבות חריגות אשר בגינן יש לדון בטענות הסף שהעלתה כבר בשלב מקדמי. את עיקר יהבה משליכה המבקשת על הטענה כי על פי כתב התביעה לא קיימת כלל יריבות בינה לבין המשיבים, שהם התובעים המייצגים. לא מצאתי ממש בטענה זו. טענותיה של המבקשת מעוררות אכן שאלה נכבדה באשר לטיב היחס הנדרש בין תובע מייצג לבין נתבע בתובענה ייצוגית. בנוגע לשאלה זו בדיוק קבעתי בהחלטה קודמת שעסקה בתובענה הייצוגית דנא (אשר ניתנה לאחר הגשת הבקשה לרשות ערעור הנוכחית), כי אין להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להכריע בה בשלב מקדמי (רע"א 8959/08 קריסטל מכונות ומוצרי חשמל בע"מ נ' פרנק , פיסקה 9 (לא פורסם, 5.1.09)). שאלה זו, אשר אינה ייחודית למבקשת, תוכרע בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. אוסיף, כי התובענה הייצוגית בה עסקינן היא מרובת צדדים ומעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות רבות, עד כי היא מהווה "אתגר דיוני של ממש" (ראו, רע"א 8959/08 הנ"ל, פיסקה 6). נתונים אלו תומכים גם הם במסקנה, כי אין למצוא פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לדון בטענותיה של המבקשת באופן מקדמי ובנפרד מן הדיון הנוגע לכלל בעלי הדין.

3.

לסיום, שלוש הערות: האחת, בבקשה לרשות הערעור מעלה המבקשת טענות שונות במישור הדיוני נגד אופן בחינת בקשת הסילוק על הסף על ידי בית המשפט המחוזי. אף אם אניח כי יש ממש בטרוניית המבקשת, נוכח מסקנתי כי לגופו

של עניין אין להידרש לבקשת הסילוק בשלב הנוכחי אין בכך כדי לשנות. שנית, לאור מסקנתי האמורה לא מצאתי שיש להכריע בטענת המשיבים כי המבקשת הייתה מנועה מלהגיש את בקשת הסילוק על הסף על פי הסדר דיוני שנעשה ביניהם. שלישית, אין מקום לקיים דיון בעל פה בבקשת רשות ערעור כגון דא (כפי שביקשה המבקשת).

4.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח.