פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9206/18
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקש:
יעקב וולנר
נ ג ד
המשיב:
קוממיות ארגון חיילים משוחררים להתיישבות
שיתופית
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי) מיום 2.8.2018 בהפ"ב
40936-10-16
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי ) בהפ"ב 40935-10-16 מיום 2.8.2018, במסגרתו נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק בוררות של "בית הוראה הישר והטוב" (להלן: בית הדין ).
1.
המבקש שכר מבנה נטוש במושב קוממיות – המשיב לבקשה (להלן:
המושב ), לצורך עסקיו. בעקבות סכסוך שנתגלע בין הצדדים, הם פנו לבוררות. בפסק הבוררות שניתן על ידי בית הדין ביום 4.4.2016 נפסק כי על המבקש לשלם למושב סכומים שונים עבור דמי שכירות וחשבון החשמל ומנגד כי על המושב לאפשר למבקש לפתוח גן במבנה ולהשכירו לכולל. בנוסף נדחתה תביעת נזיקין של המבקש נגד המושב. בשולי הפסק נקבע כי על המבקש להעביר את כל תביעותיו בקשר לקבלתו כחבר במושב לבית הדין ואם לא יעשה כן ישקול בית הדין הטלת הוצאות עליו (להלן: תביעת החברוּת ).
2.
המבקש הגיש בקשה לביטול הפסק. בין היתר, נטען בבקשה כי בית הדין חרג מסמכותו וכי החלטתו בעניין הטלת ההוצאות אם יתמיד המבקש בתביעת החברוּת, נוגדת את תקנת הציבור. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. במסגרת פסק דינו התייחס בית המשפט לאפשרותו של המבקש להגיש תביעת חברוּת במושב במסלול דיוני אחר, וציין כי במסגרת תובענה אחרת (ת.א. 14196-11-14) נקבע זה מכבר כי שאלת חברותו של המבקש במושב אכן תידון לפני בית המשפט ולא בבוררות. בשולי פסק דינו הוסיף בית המשפט כי אף אם היה המבקש מבסס עילה לביטול פסק הבוררות, נוכח האמור בסעיף המתייחס לתביעת החברות, אין מקום להיעתר לבקשה לביטול הפסק מכיוון שלא נגרם למבקש עיוות דין.
3.
במסגרת הבקשה דנא שב המבקש וטוען נגד החלטת בית הדין בעניין תביעת החברוּת. לטענתו, ההחלטה מנוגדת לתקנת הציבור ומעידה על יחסו של בית הדין כלפיו.
4.
דינה של הבקשה להידחות, אף ללא תגובה. כידוע, רשות ערעור בנושאי בוררות תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או כאשר ההתערבות נדרשת משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (ראו: רע"א 651/19 ברכר נ' לפידות (24.2.2019)). הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה הנוגעת לביטולו או אישורו של פסק בוררות (ראו למשל: רע"א 8565/18 כהן נ' ס. בני הגליל (1991) בע"מ (5.2.2019)). הבקשה דנא אינה עומדת באמות מידה אלה.
5.
אוסיף כי המבקש לא נימק את בקשתו כהלכה ואף לא צירף לה, לא את פסק הבוררות ולא את הסכם הבוררות. למדתי על תוכנם של מסמכים אלו רק לאחר עיון במערכת "נט המשפט". כמו כן, על פניו צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי בכל מקרה לא נגרם למבקש עיוות דין. בפסק הבוררות נקבעו כאמור קביעות אופרטיביות בכל הנוגע לסכסוך הקיים בין המבקש לבין המושב במספר סוגיות. בד בבד הוסיף בית הדין ללא קשר להכרעה בכל העניינים שפורטו, ולא כחלק נלווה להכרעותיו, כי אם המבקש לא יפעל להעביר את תביעת החברוּת להכרעת בית הדין, הוא ישקול לחייבו בהוצאות המושב. על פניו, קביעתו האחרונה של בית הדין אינה גורעת מקביעותיו האחרות ואינה באה לפגוע בהן וזאת זולת הטלת סנקציה כספית על המבקש לגבי תביעת החברוּת שהיא תובענה אחרת שלא נדונה לפני בית הדין. לפיכך, ישנן רגליים מוצקות לקביעת בית המשפט המחוזי כי אף אם נמצאה עילה לביטול פסק הבוררות באחת העילות המפורטות בסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, התייחסות בית הדין לתביעת החברוּת אינה גוררת בהכרח – לפי סעיף 26(א) לאותו חוק – את ביטול קביעותיו האופרטיביות האחרות של בית הדין (והשוו: רע"א 3821/18 כפר ידידה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' מלצר (27.6.2018)).
הבקשה נדחית כאמור ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ל' בניסן התשע"ט (5.5.2019).
ש ו פ ט