פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3124/19
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקש:
אופקים מעלה אדומים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. סלי אילון
2. סמי אילון,רו"ח
3. עזרא דואק
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' צבן) מיום 3.4.2019
בהפ"ב 32946-09-18 והפ"ב 41009-12-18
בשם המבקשת:
עו"ד צבי שטרסברג
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' צבן ) מיום 3.4.2019 בהפ"ב 32946-09-18 והפ"ב 41009-12-18, במסגרתו נדחתה בקשת המשיבה לביטול פסק בוררות שניתן על ידי רו"ח רולי הוגן (להלן: הבורר ) והתקבלה בקשת המשיבות לאישורו.
1.
ביום 9.8.2015 נחתם הסכם שכר טרחה לייעוץ בנושא מיסוי בין המשיב הפורמאלי, עזרא דואק (להלן: דואק ) "ו/או כל חברה מטעמו" לבין משיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים ), שכלל תניית בוררות. ביום 20.3.2017 הגישו המשיבים כתב תביעה לבורר נגד דואק ונגד המבקשת, שמרבית מניותיה היו באותה שעה בבעלותו של דואק. ביום 5.6.2018 ניתן פסק הבוררות, במסגרתו חויבו דואק והמבקשת, ביחד ולחוד, לשלם למשיבים סך של 2,163,124 ש"ח בתוספת ריבית ומע"מ.
2.
המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הבוררות, בטענה כי ביום 2.7.2016 הועברו מניותיו של דואק בה לידי אדם בשם נועם בן דוד (להלן: בן דוד ), אשר כלל לא ידע על הליך הבוררות. עוד טענו כי המשיבים היו מודעים למכירת מניות המבקשת. על כן, למבקשת לא ניתנה הזדמנות לטעון טענותיה ויש לראות את פסק הבוררות כפסק שניתן במעמד צד אחד ולבטלו. בנוסף ציינה המבקשת כי דואק נמצא בהליכי פשיטת רגל וביום 21.1.2018 אף ניתן צו לכינוס נכסיו. בנסיבות אלה, היה על המשיבים ועל הבורר להבין כי דואק אינו מייצג את המבקשת בהליך הבוררות. המשיבים מצדם ביקשו כי בית המשפט המחוזי יאשר את פסק הבוררות.
3.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לביטולו של פסק הבוררות, בקבעו כי כתב ההגנה שהוגש במסגרת הליך הבוררות הוגש בשם דואק וגם בשם המבקשת וכי לא הועלתה טענה שהמבקשת אינה קשורה להסכם שכר הטרחה או להסכם הבוררות. כמו כן, בתצהיר מיום 20.8.2017 שהגיש דואק לבורר הוא הצהיר כי "אני בעל מניות ומנכ"ל בחברת האופקים מעלה אדומים בע"מ ח.פ. 514664655, הנתבעת 2 בהליך הבוררות אשר במסגרתו מוגש תצהירי זה", ובמשך כל הליך הבוררות היה דואק בעל תפקיד, מנהל-דירקטור במבקשת וסיים את תפקידו רק מספר חודשים לאחר שניתן פסק הבוררות. על כן, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הביטול, כאמור.
4.
מכאן הבקשה לפנַי, במסגרתה שבה וטוענת המבקשת כי לא הייתה כלל צד להסכם הבוררות ולמעשה לא יוצגה בהליך הבוררות. בנסיבות אלה נטען, מתקיימות עילות לביטול פסק הבוררות.
5.
דינה של הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. כידוע, רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים המעוררים שאלה עקרונית משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק או מניעת עיוות דין (ראו למשל: רע"א 2792/19 בני וצביקה בע"מ נ' מ.א. טכנולוגיות מיחזור בע"מ , פסקה 8 (26.5.2019); רע"א 337/19 החברה העירונית לפיתוח תיירות הרצליה בע"מ נ' אביאל מסעדות בע"מ , פסקה 3 (16.5.2019)). הדבר נכון ביתר שאת כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה בקשר לביטולו או אישורו של פסק בוררות (ראו למשל: רע"א 9206/18 וולנר נ' קוממיות ארגון חיילים משוחררים להתיישבות שיתופית , פסקה 4 (5.5.2019)). הבקשה דנא אינה עומדת באמות מידה אלה והמבקשת אף לא טענה כן.
6.
למעלה מן הנדרש אציין, כי אין מחלוקת שההסכם בין דואק לבין המשיבים נחתם ביום 9.8.2015 וכי הסכם זה כלל בחובו את תניית הבוררות שצוינה לעיל, אשר כבלה גם את המבקשת. רק כשנה לאחר מכן, ביום 27.7.2016, נחתם הסכם המכירה של מניות דואק לבן דוד והסכם סופי (כפי שהוגדר על ידי המבקשת בתצהירה) נחתם רק ביום 27.4.2017. כמו כן, צו הכינוס בהליך פשיטת הרגל שפתח דואק בחודש אוגוסט 2017 ניתן רק ביום 21.1.2018. צירופן של עובדות אלה מוביל למסקנה כי אין ממש בעילות ביטול הסכם הבוררות להן טענה המבקשת. לכל היותר, ועל כך אינני מביע עמדה, עומדת למבקשת עילת תביעה אישית נגד דואק, דבר שאין לו השלכה על הליך הבוררות.
7.
הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה באייר התשע"ט (30.5.2019).
ש ו פ ט