פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9229/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, שניתן על-ידי כב' השופטת ח' פלינר
מיום 30.10.2017 בע"א
38133-06-17
בשם המבקש:
עו"ד רמי יובל
החלטה
1.
המבקש, עורך דין במקצועו, תבע את המשיב בגין פגיעה בשמו הטוב, עקב תלונה שהגיש נגדו המשיב ללשכת עורכי הדין. בין השניים, כמסתבר, סכסוך ארוך שנים. את תוכן התלונה המלא ניתן למצוא בפסקה 15 לפסק דינו של בית משפט השלום בת"א 15200-12-14, בו נדחתה תביעת המבקש. שם נקבע כי הגם שהדברים שנכתבו בתלונה מהווים לשון הרע, עומדת למשיב הגנת תום הלב לפי סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע ), שכן הפרסום נכנס בגדרי "תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה". אציין כי ביני לביני מצאה לשכת עורכי הדין לגנוז את התלונה.
2.
ערעור שהוגש על פסק הדין נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי (ע"א 38133-06-17), לפי סעיף 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. למעלה מן הצורך קבע בית המשפט כי ניתן היה לדחות את התביעה גם מכוח החסינות הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הר ע: " לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי – פרסום ע"י שופט [...] או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".
3.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין, היא הבקשה שבפני.
איני רואה לפרט את טענותיו של המבקש ואומר בקצרה כי על אף נסיונו לעטות מחלצות עקרוניות על הבקשה הרי שהיא אינה חורגת מגדר הסכסוך הפרטני של הצדדים . אף אם נפלה טעות ביישום הדין על-ידי הערכאות הקודמות – ואיני מביע כל עמדה בנושא – הדבר אינו מצדיק מתן רשות לערער (ראו, לדוגמה, רע"א 7727/17 איטונג בע"מ נ' סעדה (31.10.2017)). משכך, לא מצאתי כי המקרה שבפנינו מצדיק התערבות ב"גלגול שלישי" ואין לי אלא להסיע את הבקשה אחר כבוד אל החניון ( רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).
4.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ז בטבת התשע"ח (3.1.2018).
ש ו פ ט