פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9259/20
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
המאגר הישראלי לביטוח רכב
("הפול")
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בתיק עא
056677-06-19 שניתן ביום 02.12.2020 על ידי
כבוד השופטת ל' רייך
בשם המבקש:
עו"ד ענבל אברהמי-דרוקר
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים י' שבח , י' אטדגי ו- י' בלכר ) בע"א 56677-06-19 מיום 2.12.2020, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט השלום בהרצליה (כב' השופטת ל' רייך ) בת"א 9298-12-18 מיום 30.4.2019.
1.
על פי הבקשה ונספחיה, ביום 20.10.2015 המבקש נפגע בתאונת דרכים עת רכב על אופנוע (להלן: האופנוע ). בזמן התאונה, האופנוע היה רשום על שמו של אדם אחר (להלן: עלימה ). כתוצאה מהתאונה נגרמו למבקש נזקי גוף קשים.
2.
ביום 5.12.2018 המבקש הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 לבית המשפט השלום בהרצליה. התביעה הוגשה נגד המשיבה (להלן: הפול ) ובעילה חלופית כנגד קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: קרנית ), מן הטעם שהמבקש לא ידע שהכיסוי הביטוחי הקיים לאופנוע הוא לנהיגת נהג נקוב בשם בלבד. קרנית שלחה הודעת צד ג' כנגד עלימה, הבעלים הרשום, שלא הגיש כתב הגנה, וכנגד הבעלים של החברה שהעסיקה את עלימה (להלן: זדה ), אשר שילם את פרמיית הביטוח של האופנוע.
3.
ביום 29.1.2019 הפול הגישה בקשה לדחיית התביעה נגדה על הסף, בטענה כי פוליסת הביטוח שהוצאה על ידה לאופנוע (להלן: פוליסת הביטוח ) העניקה כיסוי ביטוחי לעלימה בלבד, וכי הסייג בדבר זהות הנהג הרשאי לנהוג באופנוע נכתב על גבי תעודת ביטוח החובה באותיות קידוש לבנה הן מבחינת גודלן הן מבחינת צבען כשהן ממוסגרות ומודגשות. על כן, לשיטתה, נהיגתו של המערער באופנוע בזמן התאונה לא כוסתה על ידי פוליסת הביטוח.
4.
בהחלטתו מיום 30.4.2019, בית המשפט השלום קיבל את בקשתה של הפול והורה על דחיית התביעה על הסף. נקבע, בין היתר, כי כתב התביעה לא גילה כל עילת תביעה כנגד הפול; כי עיון בתעודת ביטוח החובה של האופנוע מעלה כי עלימה ביקש לערוך ביטוח חובה שיכסה אך את נהיגתו-שלו; וכי בהתאם לכך, הפול הוציאה פוליסת ביטוח לאופנוע שכיסתה את נהיגתו של עלימה בלבד, מה שהודגש באופן ברור על גבי תעודת הביטוח.
5.
על החלטה זו הוגש ערעור מטעם המבקש לבית המשפט המחוזי. בפסק דינו
מיום 2.12.2020, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש. נקבע, בין היתר, כי "בחינת הטענות נגד הפול מעלה כי לא טמון, ולא באחת מהן, גם לו תוכח, פוטנציאל לקבלת התביעה נגד הפול" וכי אין בטענות הקשורות לידיעתו או אי-ידיעתו של המבקש "לכונן ביטוח מקום בו אינו קיים, ואין בכוחו להקים חבות מקום בו אינה בנמצא" (פסק דינו של בית משפט קמא, בפסקה 8).
6.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה נטען, בין היתר, כי שגה בית משפט קמא עת דחה את התביעה על הסף; כי בנסיבות דנן, לכל היותר, היה מקום למחוק את התביעה על הסף; כי האופנוע שימש את עלימה וכן מספר אנשים נוספים, ומכאן שפוליסת הביטוח כיסתה את נהיגתו של המבקש בעת התאונה; כי נפגעה זכותו של המבקש לגישה לערכאות; וכי למבקש נגרם עיוות דין.
7.
דין הבקשה להידחות מכוח תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א 1984 ) (כיום תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, להלן: תקסד"א ) . מדובר בבקשה ב"גלגול שלישי", וחרף ניסיון המבקש לשוות לה אופי עקרוני, טענותיו אינן מעוררות שאלות משפטיות החורגות מעניינם של הצדדים. כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש למניעת עיוות דין, באשר עיון בנספחי הבקשה, ובין היתר, בהצעת ביטוח החובה של עלימה ובתעודת ביטוח החובה לתקופה הרלוונטית לתאונה, מעלה כי אכן אין תוחלת לתביעת המבקש כנגד הפול. בתעודת הביטוח נכתב "אופנוע חברה נהג נקוב" וברובריקה של בני אדם הרשאים לנהוג ברכב רשום בהדגשה שמו של עלימה בלבד.
8.
בשולי הדברים אציין כי המבקש לא צירף את כתבי הטענות לבקשה, אף לא את כתב התביעה שעל פיו בוחן בית המשפט אם יש מקום למחיקה או דחייה של התביעה על הסף.
המבקש אף לא צירף את קרנית כצד לבקשה זו וגם לא עשה כן בערעור לבית המשפט קמא. זאת, על אף שקרנית היא אחת הנתבעות ובעל דין דרוש, שהרי מן הסתם המבקש חושש ליפול "בין הכסאות". בהקשר זה אפנה לתקנה 424 לתקסד"א 1984 הקובעת כי "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור".
התקנה נמצאת אומנם בסימן ג' של פרק ל' לתקנות שכותרתו "ערעור" אך בהינתן שבקשת רשות ערעור עשויה להיות נדונה כבערעור (תקנה 410 לתקסד"א 1984) נראה כי יש להחילה גם על בקשת רשות ערעור, ולמיצער, אין מניעה לעשות כן מקום שבו מדובר בבעל דין דרוש (השוו: רע"א 7311/10 כהן נ' דדון (22.10.2010)). זו גם הפרקטיקה הנוהגת (ראו, לדוגמה: רע"א 2905/15 הלל שוורץ נ' מיכאל צביון (11.5.2011)). מכל מקום, הספקות הוסרו בתקנה 136(א) לתקסד"א הקובעת כי "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער יהיה משיב בערעור" וערעור כהגדרתו בתקנה 134(א) לתקסד"א כולל בקשת רשות לערער.
8.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ה' בניסן התשפ"א (18.3.2021).
ש ו פ ט