רע"א 9342/06 טלי סידי נ. אורית עיני

א.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא ג' גינת) מיום 12.10.06 בבש"א 13290/06 שניתנה במסגרת ע"א 3445/06, בגדרה עוכב ביצוע פסק דין של פינוי שניתן כנגד המשיבים בבית משפט השלום בחיפה (השופט מ' רניאל) ביום 20.4.06 בת"א 22372/04.

ב.(1) המבקשת רשומה כבעליה של דירה הנמצאת ברחוב קדיש לוז בקרית מוצקין, הידועה כגוש 10426 חלקה 216/66 (להלן הדירה). בכתב תביעה שהוגש לבית משפט השלום בחיפה (ת"א 22372/04) נטען, כי המשיבים מתגוררים בדירה מכוח הסכם שכירות עם בעליה הקודמים. נטען, כי הם לא פינו את הדירה במועד שהוסכם וכי אינם משלמים דמי שכירות, ועל כן יש להורות על פינוים. מנגד טענו המשיבים כי הם בעלי הזכויות בדירה.

(2) בפסק דין מיום 20.4.06 (מפי השופט מ' רניאל) נקבע, כי לא הוכח שהדירה הועברה למשיבים במתנה, כי אין בידם התחייבות בכתב למסור להם את הדירה במתנה וכי לא הוכח שבעליה הקודם של הדירה הסכים לכך שהמשיבים הם הבעלים. נוכח האמור, הורה בית המשפט על פינוים של המשיבים מהדירה.

(3) המשיבים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 3445/06). בד בבד עתרו לבית משפט השלום בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין (בש"א 10483/06). בהחלטה מיום 31.8.06 הורה בית המשפט (השופט רניאל) כמבוקש, "לאור העובדה שמדובר בפינוי דירת מגורים", אך בכפוף להפקדת סך 50,000 ₪.

(4) ביום 5.10.06 הגישו המשיבים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי (בש"א 13290/06) בה צוין שהמבקשת פתחה תיק הוצאה לפועל לפינוים, ושמועד הפינוי קבוע ליום 16.10.06. נטען כי סיכויי הערעור – טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. נטען בהקשר זה, כי אין ביכולתם הכלכלית לגייס את הסכום שנקבע בהחלטת בית משפט השלום כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין. בהחלטה מיום 12.10.06 (מפי סגן הנשיא גינת) נקבע, כי יש לעכב את ביצועו של צו הפינוי שניתן בפסק הדין.

(5) המבקשת פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה להבהרת החלטתו. נטען, כי לא ברור האם התנאי שנקבע בבית משפט השלום – הפקדת סך 50,000 ₪ – נותר בעינו. כן התבקש בית המשפט להורות על שמיעת הערעור בהקדם האפשרי. בהחלטה מיום 15.10.06 קבע בית המשפט, כי "אין לי מה להוסיף להחלטתי מיום 12.10.06".

(6) מכאן הבקשה הנוכחית.

ג.בבקשה נטען, כי עניינה של הבקשה שהגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי הוא בביטול ההפקדה שנקבעה בבית משפט השלום כתנאי לעיכוב ביצוע. ברם, כך נטען, בית המשפט התעלם משאלה זו ודן בשאלת עיכוב ביצוע פסק הדין. עוד נטען, כי החלטת בית המשפט אינה ברורה דיה ואינה מנומקת. לגופם של דברים נטען, כי בית המשפט לא נתן משקל ראוי למקורות המימון וליכולתם הכלכלית של המשיבים, ולעובדה כי הסכימו להמציא ערבות צד ג' כתחליף לתנאי שנקבע בבית משפט השלום.

ד.(1) לאחר עיון בבקשה, חוששני כי אין בידי להיעתר לה. סוגיית עיכוב הביצוע נידונה בשתי הערכאות הקודמות, ובקשה זו היא, איפוא, גלגולו השלישי של ההליך. טענותיה של המבקשת בבקשה דנן מופנות, הלכה למעשה, כנגד שיקול הדעת שהפעיל בית המשפט המחוזי בכך שלא הורה את עיכוב ביצוע הפינוי בערבויות כספיות. שאלה זו תחומה, באופן מובהק, בדלת אמותיהם של הצדדים, ואינה באה בקהלם של המקרים לגביהם תישקל מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) פ"ד לו(3) 123 (מ"מ הנשיא- כתארו אז- שמגר)).

(2) אדרש בקצרה גם לטענותיה של המבקשת: תקנה 469 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת, כי בית המשפט רשאי להתנות את עיכוב הביצוע בתנאים שייראו לו. הפסיקה קבעה, כי "החלטה לעיכוב ביצוע מותנה כמוה כהחלטה לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע" (רע"א 7497/98 לנג נ' מוסדות ברסלב נחמת ציון וירושלים (עמותה) (לא פורסם) (השופטת שטרסברג כהן); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מה' 7, בעריכת ש' לוין 1995) 863), וכי הדרך הנכונה לתקיפת החלטה כאמור היא בהגשת בקשה עצמאית לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור (רע"א 2524/06 עגיב יעוץ וניהול נ' רו"ח יאיר רבינוביץ - יו"ר הרשות לבקרת תקציבים (טרם פורסם) (השופט גרוניס)), קרי, המדובר בסמכות מקורית ולא ערעורית (בן-נון, הערעור האזרחי (מה' 2), 431). לפיכך, רשאים היו המשיבים להגיש בקשה חדשה לעיכוב ביצוע בנפרד מן ההחלטה בבית משפט השלום. עיון בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מלמד כי כך אכן נהגו (וכך עולה אף מתשובת המבקשת לבקשה), ובית המשפט רשאי היה להכריע בבקשתם.

(3) אשר לחובת ההנמקה: בית המשפט המחוזי ציין, כי אף אם "סיכויי הערעור נראים לכאורה בעיתיים", הנה כיוון שהמשיבים מתגוררים בדירה שנים רבות, אין מקום להורות על ביצוע פסק הדין קודם להכרעה בערעור. דומה, כי בית המשפט נקט בגישה זהירה, הנוהגת בעיכוב ביצוע פסקי דין של פינוי (רע"א 1527/03 ניגרי נ' בנק לאומי למשכנתאות (לא פורסם) (השופט - כתארו אז - ריבלין); בע"מ 5292/05 לזר נ' וולפמן (לא פורסם); רע"א 8784/06 שיינינגר נ' בנק דיסקונט (טרם פורסם) (השופטת ארבל); א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 8, 2005) 624). נוכח האמור, אין ניתן לקבל את טענת המבקשת לפיה החלטת בית המשפט המחוזי לא עמדה בחובת ההנמקה. אמנם בית המשפט המחוזי לא נדרש גם להצעה חלופית מטעם המשיבים לערבות צד ג', ואודה כי שקלתי אם לבקש תשובה בנושא זה, אך לא ראיתי כי גלגול שלישי הולם עניין זה; אין המדובר בעוול זועק, שהרי הנושא שבמחלוקת עתיד להתברר ביום שאני מקוה כי לא ירחק חרף העומס, בערעור בבית המשפט המחוזי.

(4) בטרם סיום אוסיף, כי אין בקבלת הבקשה לעיכוב ביצוע כדי להשליך על שאלת זכאותה של המבקשת לדמי שכירות. בית משפט השלום ציין, כי "פסק דין זה אינו עוסק בשאלת דמי השכירות לפי הסכם או דמי השימוש הראויים בדירה בהיעדר הסכם. אלה לא נתבעו בתביעה זו, ועל כן לא אדון בהם". איני מביע דעה בשאלה אם תוכל המבקשת להגיש תביעה בגין נזקים שייגרמו לה, אם ייגרמו, כתוצאה מעיכוב הפינוי, אם תהא היא הצד הזוכה בערעור.

ה.אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.