רע"א 9504/17 פלוני נ. פלוני

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון בבקשת רשות הערעור שבכותרת. המשיב מתנגד לבקשה.

המבקשת הגישה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו תובענה כנגד המשיב וכנגד אדם נוסף לפיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לה, כך על פי הנטען, בשל תקיפה מינית שביצעו בה הנתבעים בהיותה קטינה. מן החומר שלפניי משתמע כי המשיב - אשר היה בעצמו קטין בעת ביצוע המעשה - הועמד לדין בגין התקיפה ובסופו של ההליך נקבע כי ביצע את המעשה אך הוחלט שלא להרשיעו. המשיב ביקש לדחות את התובענה על הסף מחמת התיישנות, וביום 10.7.2017 דחה בית משפט השלום את בקשתו. ביום 7.11.2017 קיבל בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בקשת רשות ערעור אשר הוגשה מטעם המשיב, דן בבקשה כבערעור וקיבל את הערעור לגופו כך שתובענת המבקשת נדחתה על הסף מחמת התיישנות. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

המזכירה הראשית העמידה את העירבון בהליך על סכום של 20,000 ש"ח, והמבקשת הגישה בקשה לפטור אותה מהפקדת העירבון האמור. לטענתה, מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה להפקיד את העירבון. המבקשת פירטה על אודות קשייה הנפשיים והתפקודיים. היא הבהירה כי עד לאחרונה התקיימה מגמלת הבטחת הכנסה, ולפני כחודש וחצי החלה לעבוד בבית קפה בשכר של כ-2,000 ש"ח. המבקשת אף צירפה דו"ח עדכני מטעם גורם טיפולי במרכז יום "סלעית" המסייע לנשים המצויות, או שהיו מצויות, במעגל הזנות. מן הדו"ח עולה כי המבקשת מתמודדת עם קשיים כלכליים ממשיים וכי היא מתקשה מאד לכלכל עצמה. עוד צורפה לבקשת הפטור חוות דעת פסיכיאטרית המתארת את מצבה הנפשי המורכב של המבקשת.

מתגובת המשיב עולה כי הוא מתנגד לבקשת הפטור. לטענתו, המבקשת לא הניחה תשתית מלאה ומבוססת לעניין היעדר יכולת להפקיד את העירבון, מה גם שסיכויה של בקשת רשות הערעור אינם מצדיקים מתן פטור כאמור.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה ולפטור את המבקשת באופן מלא מהפקדת עירבון בהליך זה.

הכלל הוא כי בעל דין (ובענייננו: בעלת דין) המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים - ראשית, עליו להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית באמצעות תשתית עובדתית

וראייתית מלאה ועדכנית ; ושנית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך.

אף אם אקבל את טענת המשיב כי בקשת הפטור לוקה בחוסרים כאלה ואחרים, דומני כי עלה בידי המבקשת להניח תשתית מספקת לכך שמצבה הכלכלי אינו מן המשופרים. ודוק: אין מחלוקת על כך שעד לאחרונה הייתה המבקשת זכאית לגימלת הבטחת הכנסה, ובכך יש משום אינדיקציה ממשית להיעדר יכולת כלכלית (ראו גם, תקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). זאת ועוד, סבורני כי בנסיבות העניין יש ליתן משקל ניכר לדו"ח הנזכר לעיל, אשר ניתן מטעם גורם טיפולי המלווה את המבקשת והבקיא במצבה, כך יש להניח.

ומה לגבי סיכוייו הלכאוריים של ההליך? עסקינן בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ובהליכים מעין אלה המשוכה העומדת לפני יוזם ההליך נוטה להיות ממשית. עם זאת, יש להביא בחשבון כי הטענות העומדות בבסיס בקשת רשות הערעור בענייננו הן משפטיות באופיין (להבדיל מטענות עובדתיות); וכי בית המשפט המחוזי הגיע לתוצאה הפוכה מזו אליה הגיע בית משפט השלום. בנתונים אלה יש משום אינדיקציה לכך שבקשת רשות הערעור מעלה שאלות שראוי ליתן עליהן את הדעת.

זאת אף זאת: המבקשת היא נפגעת תקיפה מינית אשר הגישה תובענה נזיקית כנגד מי שעל פי הנטען תקף אותה. משכך, ובשים לב גם לנסיבותיה האישיות הקשות ולמצוקותיה של המבקשת, קיימת סבירות בלתי מבוטלת כי בית משפט זה יימנע מהטלת הוצאות לחובתה גם אם יגיע למסקנה שבית המשפט המחוזי צדק במסקנתו לפיה דין התביעה להידחות מחמת התיישנות. כך נהג בית המשפט המחוזי, עת נמנע מלפסוק הוצאות לחובת המבקשת חרף העובדה שקיבל את בקשת רשות הערעור מטעם המשיב. כידוע , מטרת העירבון היא להבטיח את הוצאות המשיב בערעור, וגובהו נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. ממילא, במקרים בהם קיימת סבירות בלתי מבוטלת שלא ייפסקו הוצאות גם אם יידחה ההליך - עשוי הדבר להצדיק מתן פטור מהפקדת עירבון או קביעת עירבון בסכום מתון. גם בכך יש כדי לתמוך בבקשת הפטור מטעם המבקשת.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. המבקשת פטורה מהפקדת עירבון בגדרו של הליך זה, והוא יימשך כסדרו.