פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
951/18
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
עמר שלמה
נ ג ד
המשיבה:
מאל-מור השכרת רכב וליסינג בע"מ
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק א 022633-11-17 שניתנה ביום
21.01.2018 על ידי כבוד השופט א' ואגו
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
המשיבה הגישה תביעה נגד המבקש בגין תאונת דרכים שבה היו מעורבים רכבי הצדדים, ושבמסגרתה נטען כי נגרמו נזקי פח. לא הייתה מחלוקת של ממש
בין הצדדים על האחריות לתאונה (רכב המבקש פגע מאחור ברכב המשיבה) והמחלוקת נסבה על גובה הנזק.
בית משפט השלום קיבל את גרסת המשיבה, בהתבסס על עדות נהג הרכב שנפגע (להלן: הנהג ) לפיה פגיעות הפח נגרמו בעקבות התאונה. זאת, הגם שבעת האירוע צילם הנהג תמונות של הפגיעה, ואלה לא הובאו בפני בית המשפט. המבקש, שסירב למסור פרטיו בעת התאונה, חויב לשלם למשיבה הסך של 4,639 ₪ וכן סך של 1,800 ₪ בגין הוצאותיה ושכר טרחת עורך דין.
בערעור לבית המשפט המחוזי נטען, בין היתר, כי יש להציג את הצילומים שצילם נהג הרכב הנפגע, וכן לאתר צילומים נוספים ממצלמות אבטחה במקום. הערעור נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, שהדגיש בפסק דינו כי לא היה מקום לעמוד עליו מלכתחילה, וכי ככל שרצה המבקש להציג ראיות הסותרות את גרסת המשיבה, היה עליו לעשות זאת בערכאה הדיונית. לפיכך נדחה הערעור, והמבקש חויב בהוצאות בסך 2,500 ₪.
2.
בבקשה דכאן, אשר הוגשה באמצעות מיופה כוח שאינו עורך דין, חזר המבקש וטען, בין היתר, כי לא נגרם נזק למכונית המשיבה, וכי נהג המכונית הנפגעת טען שיש לו רק כאבים בגב התחתון אך המבקש לא הבחין בנזק שנגרם למכונית. המבקש ביקש לקבל לידיו את התמונות, וכן צילומים ממצלמה המותקנת על בניין בקרבת מקום התאונה. כן חזר על טענתו כי בזמן אמת ראה כי לא נגרם נזק לרכב השני וכי הנהג אישר זאת בעת קרות האירוע.
3.
דין הבקשה להידחות. הבקשה עוסקת כולה בעניינים שבעובדה שביניהם ובין הרף לקבלת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי אין דבר וחצי דבר (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)), והדברים נכונים במיוחד כאשר עסקינן בתביעות פח כגון דא ובסכומים כגון דא ( רע"א 646/14 אשטרום חברת קבלנות בע"מ נ' ניו קופל בע"מ
(8.5.2014)).
4.
אשר על כן, הבקשה נדחית וממילא נדחית גם הבקשה לצירוף מסמכים נוספים.
על אף שלא התבקשה תגובה, ולאחר שהובהר למבקש גם על ידי בית המשפט המחוזי כי אין מקום לערעורו, ישא המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,500 ₪.
ניתנה
היום, י' באדר התשע"ח (25.2.2018).
ש ו פ ט