רע"א 9716/06מרגלית בר הדס נ. מנהל מס רכוש וקרן פיצויים האוצר - אגף מס הכ

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת מזרחי) בע"ש 5044/06 מיום 13.11.06, בגדרו התבטלה החלטת ועדת הערר לפי תקנה 12 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג – 1973, שבאזור ירושלים (להלן: ועדת הערר ), ונקבע כי על הועדה לדון בעניין המבקשים פעם נוספת, רביעית.

ב.

(1) המבקשים, בעלי משק חקלאי במושב מגן שאול, תבעו את המשיב (030/0000/06521) לקבלת פיצוי מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א – 1961

וזאת בגין נזקים שנגרמו להם בראשית שנת 2000 בגידולי הורדים שבחממות שבבעלותם, אשר מצויות בסמוך לקו התפר המשיק לשטחי הרשות הפלסטינית. לטענת המבקשים, הנזק נגרם כתוצאה מהחדרת חומר קוטל עשבים למי ההשקיה, וכי נזק זה נופל בגדר "נזק מלחמה", אשר חובת המשיב לפצותם בגינו. ביום 23.7.02 דחה המשיב את התביעה, מן הטעם כי "משרד הביטחון לא אישר שהנזק הוא 'נזק מלחמה' ולא הוציא תעודה עפ"י תקנה 6 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג – 1973" (להלן: תקנות מס רכוש ).

(2) ביום 3.6.03 דחתה ועדת הערר (עו"ד בונה, מר שהם ומר ששתיאל) את הערר שהגישו המבקשים, בנימוק כי המבקשים לא הביאו ראיה ביחס לזהות המזיקים או מניעיהם; כן לא הרימו את נטל הראיה המוטל על כתפיהם, נוכח עמדותיהם של משטרת ישראל ומשרד הביטחון, לפיהם אין ממצאים המצביעים על כך שהנזק נגרם כתוצאה מפעולת איבה נגד מדינת ישראל.

(3) ביום 17.11.03 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"ש 2054/03; השופט דרורי) בגדרי ערעור שהגישו המבקשים, כי מן הראוי להחזיר את התיק לועדה בכדי שזו תשלים ראיות חסרות הנצרכות להכרעה, ובכללן, שמיעת עדותו של קצין הביטחון של המועצה האזורית גלבוע, וראיות בעניינו של תושב מגן שאול, אשר בניגוד למבקשים, הוכר כנטען על ידי המשיב בגין נזק דומה שנגרם לו. בית המשפט הנחה את הועדה לבסס את נימוקיה על הפרמטרים שנקבעו ברע"א 6904/97 ס' ת' ו' בקעות נ' מנהל מס רכוש וקרן

פיצויים , פ"ד נב(4), 1, וברוח פסק הדין בע"פ 28/49 זרקא נ' היועץ המשפטי , פ"ד ד, 504.

(4) ביום 10.3.05 דחתה ועדת הערר בשנית את תביעת המבקשים. בערעור שהגישו המבקשים ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"ש 5023/05; השופטת מזרחי) את החלטת הועדה, תוך שהוא מורה לה לבחון את עניינם של המבקשים מחדש בקבעו, כי "לא יתכן שבהנמקתה תימנע למעשה הוועדה מהתייחסות להערות בית המשפט המחוזי, ותסתפק באמירה סתמית כי לא ראתה לנכון לשנות את מסקנותיה". עוד נקבע כי עולה מהנמקת הועדה בהחלטתה המקורית, שהדריכה עצמה באופן המגביה מעבר לדרוש את הדרישות הראייתיות מהמבקשים.

(5) ביום 10.4.06 דחתה ועדת הערר בשלישית את תביעת המבקשים. בערעור שהגישו המבקשים קבע בית המשפט המחוזי (ע"ש 5044/06; השופטת מזרחי), כי הועדה מילאה רק חלק מההוראות שניתנו לה על-ידי בית המשפט, והחזיר אליה את התיק כדי שתמלא אחריהן. בית המשפט דחה את טענת המבקשים, כי ראוי שההחלטה לגופו של עניין תינתן על ידי בית המשפט ולא על ידי ועדת הערר, וזאת מן הטעם שעל פי סעיף 12א' לחוק מס רכוש, הערעור על החלטת הועדה יתכן בשאלה משפטית בלבד, ובענייננו מתבקש למעשה בית המשפט להידרש לשקילת ראיות. ועוד, נאמר כי לתפקוד הועדה חשיבות ציבורית החורגת מעניינם של המבקשים, ולפיכך יהא זה נכון לחייבה למלא את תפקידה כראוי.

(6) מכאן הבקשה הנוכחית. נדגיש כי מיום קרות הנזק למבקשים חלפו כבר יותר משבע שנים.

ג.

לטענת המבקשים, שומה היה על בית משפט קמא להשתמש בסמכותו ולדון בעניינם של המבקשים לגופו של עניין, ולא להחזירו לועדה ברביעית, שעה שנדמה שהועדה מסרבת שוב ושוב, לאור החלטותיה, לפעול לפי הוראות בית המשפט. נטען, כי מקום בו קובע בית המשפט שהועדה נתפסה לכלל טעות משפטית, ראוי שתיקון הטעות ייעשה דווקא בידי בית המשפט, וזאת נוכח עליונותו המשפטית הן בשקילת הראיות והן ביישום ההלכות. כך בפרט כשעסקינן במחלוקת שלא באה על פתרונה מספר שנים רב. נטען, כי על בית המשפט בבואו להכריע בתיק, לשוות לנגד עיניו את הצדדים לסכסוך - מבלי להפכם בעל כרחם דוגמה ומופת לרבים אחרים, כהזדמנות לתיקון ליקויי המערכת.

ד.

בתגובתו טוען המשיב כי "הגם שהדעת אינה נוחה מהתנהלות הועדה במקרה דנן", הנה החלטת בית המשפט המחוזי להשיב את הדיון אליה היא החלטה ראויה. נטען, כי כנודע וכאמור על החלטת ועדת הערר ניתן לערער בבעיה משפטית בלבד, ואין זה מתפקידו של בית המשפט המחוזי לנתח עדויות ולשקול ראיות במקום הועדה. החלטת בית משפט קמא, כך נטען, תואמת את שיקולי המדיניות השיפוטית הראויה.

ה.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה,

בפסק הדין ובחומר הנוסף שצורף, אין בידי להיעתר לבקשה. עם זאת מוכרחני לומר, שהתלבטתי לא מעט בשאלה מהי הדרך הנכונה שיבור לו בית המשפט במקרה דנא.

ו.

(1) איני רוצה לפגוע בכבודו של איש, אך נוצר מצב שאינו תקין ואינו ראוי. אין חולק – באמרי אין חולק כוונתי לבית המשפט המחוזי, למבקשים ולמשיב, שכן הדעת נותנת כי הועדה עצמה סבורה אחרת – שההתנהלות בועדה לא היתה לפי הנחיות בית המשפט המחוזי, גם אם הועדה כיוונה למלאן (ראו פרוטוקול מיום 14.6.04). כך גם לעניות דעתי. בית המשפט המחוזי שדן בשאלה המשפטית של התנהלות ההליך קבע (בפי השופט דרורי ) הנחיות לועדה; אלה לא מולאו במלואן, כנאמר בהחלטתה הראשונה של השופטת מזרחי ; ואף לא בפעם נוספת, כנאמר בהחלטתה השניה של השופטת מזרחי . על כן, הוחזר הדיון לועדה, ומכאן טרוניות המבקשים. שאלתי עצמי, ולא יכולתי ליתן לעצמי תשובה ראויה, מדוע לא קיימה הועדה המכובדת את החלטות בית המשפט במלואן - והרי בכך ליקוי בכפליים, ראשית, באי-כיבודן של החלטות ערכאת ערעור, ושנית, בעינוי דינם של המבקשים, הגם שלא לכך היתה הכוונה. לא אכחד, כי תמהתי מאוד גם על התבטאויות בא-כוח המדינה כלפי בית משפט (פרוטוקול מיום 14.6.04). לכך מצטרפת יצירת תדמית העלולה מטבעה לפגוע באמון הניתן במערכת המשפט לדרגותיה, שגם ועדת הערר באה תחת כנפיה ונראית ברבים כחלק הימנה. האופציות שהיו בפניי היו לאמיתן מצומצמות. על-פי הדין, סמכות בית המשפט המחוזי בכגון דא היא ב"בעיה משפטית" (סעיף 29(ד) לחוק מס רכוש); ראו גם ד"ר ש' לוין, פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט , 280. העברת הדיון המהותי בעובדות כשלעצמן לערכאת הערעור אינה תואמת את ציווי המחוקק, אף כי לעתים מתערבות בשלב ערעורי שאלות עובדה ומשפט אלה עם אלה, והדברים נאמרים לאו דווקא בקשר לתיק דנא. האפשרויות שנותרו היו לכאורה החזרת הדיון לועדה בהרכבה הנוכחי, או מתן רשות ערעור כדי לשקול אם להעביר את הדיון להרכב אחר.

(2) כאמור, לאחר ששקלתי בדבר החלטתי, בסופו של יום, כי אין מקום להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אין מנוס מן הדרישה, כי הועדה תשלים את מלאכתה. העברה לועדה בהרכב אחר תהוה השלמה עם מצב עניינים כפי שתואר מעלה, ואין הדבר ראוי. אין זו "הזדמנות לתיקון ליקויי המערכת", אלא סדר משפטי נכון. ואולם, נוכח חלוף הזמן המשמעותי וגלגולי ההליך, הדעת נותנת כי הועדה המכובדת תקיים את הדיון בתוך חודש ימים , וכי תכריע ללא דיחוי ; אבקש כי תשוב ותעיין עובר לכך – כפי שאכן ביקשה לכאורה לעשות כעולה מן הדיונים בפניה – בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי כולם ובהחלטה זו, כדי להשלים את מלאכתה כהלכתה.

ז.

בכפוף לאמור, אין בידי להיעתר לבקשה. איני עושה צו להוצאות.