פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"א
9782/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקש:
אהוד קריב
נגד
המשיב
ות:
1. כלל חברה לבטוח בע"מ
2. איתן חברה לביטוח
בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 25.9.01 בבר"ע
2435/01 שניתנה על-ידי כבוד השופט ז' כספי
בשם
המבקש: בעצמו
החלטה
בית-המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב-יפו דחה בשל התיישנות את תביעתו של המבקש לתגמולי ביטוח, שהוגשה בשנת 2001 בגין אירוע ביטוחי שהתרחש בשנת 1994. בית-המשפט מצא, כי עובדות המקרה היו ידועות למבקש, וכי, על-כן, לא חל החריג שבסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח1958- (להלן: חוק ההתיישנות), המפסיק את מרוץ ההתיישנות. בקשת המבקש למתן רשות ערעור נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר אישר את פסק-דינו של בית-משפט השלום.
מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי, שממנה עולה, כי המבקש - שככל הנראה לא התייעץ עם עורך-דין - סבור כי תקופת ההתיישנות בעניינו היא שבע שנים, שהיא התקופה הקבועה בסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות לתביעות בשאינו מקרקעין; וכי מכל מקום טענות התיישנות אינן יכולות להתקבל בבית-משפט לתביעות קטנות. עוד טען המבקש, כי טעה בית-המשפט באפשרו העלאת טענת התיישנות בכתב-הגנה שהוגש באיחור הגם שלאחר מתן אורכה.
דא עקא, שבסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א1981-, החולש על התביעה, נקבעה תקופת התיישנות של שלוש שנים לאחר קרות מקרה הביטוח.
מובן הוא, כי דיני ההתיישנות חלים בתביעות בכל בתי-המשפט, וכי בית-משפט מוסמך להאריך מועד להגשת כתב-הגנה.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית איפוא.
ניתנה היום, ב' באדר תשס"ב (14.2.02).
ש
ו פ ט ת