רע"א 9783/16 רע"א 9783/16

1.במסגרת תיק לפירוק עמותה (להלן: המשיבה ), אישר בית המשפט המחוזי בירושלים מתווה במסגרתו נרכשה פעילות המשיבה על ידי חלק מתורמיה (להלן: המתווה ). על החלטה זו הגישו המבקשים 3-1 הטוענים להיות נושים של המשיבה (להלן יחד: המבקשים ) בקשת רשות ערעור (רע"א 6893/16) שעודנה תלויה ועומדת בפני בית משפט זה.

בהחלטה נוספת, נעתר בית המשפט לבקשת הנאמן למנות כמומחה מטעמו, רואה חשבון לבדיקת הסכומים הנטענים בתביעות החוב שהוגשו מטעם חלק מהמלווים החוץ בנקאיים של המשיבה, עליהם נמנים המבקשים. בבקשת הנאמן צוין כי הבדיקה החשבונאית מתבקשת נוכח בדיקה ראשונית של תביעות החוב ממנה עולה כי בחלק מהתביעות נתבעים שיעורי ריבית שנתית בשיעור של מאות אחוזים.

2.על כך יצא קצפם של המבקשים שהגישו הבקשה דכאן. המבקשים הכבירו טענות, ובין היתר, נטען כי מינוי מומחה לבירור תביעות החוב בד בבד עם אישור המתווה יוצר הלכה למעשה 'תספורת' או 'הפטר' לחובותיהם של הנושים הרגילים, והמבקשים ביניהם; כי ההחלטות ניתנו במעמד צד אחד מבלי שניתנה למבקשים אפשרות להגיב; וכי בית המשפט לא נימק החלטתו כדבעי.

3.אומר בקצרה כי ענייננו בבקשת סרק שדינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. החלטת בית משפט קמא היא מסוג ההחלטות המצויות במסגרת שיקול דעתה של הערכאה המבררת וערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהן אלא במקרים בהם ההחלטה מנוגדת לדין או מביאה לעיוותו (והשוו לרע"א 7791/14 מסיקה נ' שטרנבך

(14.1.2015) שם נדונה בקשת רשות ערעור על מינוי מומחה).

4.ועיקרו של דבר. המבקשים נמנים על קבוצת מלווים של המשיבה, שהסך הכולל של תביעות החוב מטעמם מוערך בכ-8 מיליון ₪. עולה מבקשת הנאמן כי חלק לא מבוטל מהתביעות שהוגשו על ידי מלווים אלו מצריכות בדיקה של הסכומים הנטענים והריביות וכי אפשר שבירור התביעות ישפיע על היקף נכסי המשיבה העומדים לכלל נושיה. מכאן שבירור תביעות החוב לאשורן חיוני לעבודתו של הנאמן בהליך המתנהל בפני בית משפט קמא, וייתכן כי אף לבירור ההליך העומד ותלוי בפני בית משפט זה. בנסיבות אלו, אין לראות בבקשה אלא כניסיון לחסום בדיקה אובייקטיבית של מומחה את תביעות החוב. לא למותר לציין כי בשלב זה עלות הבדיקה תמומן על ידי רוכשי המשיבה וזכותם של מי הצדדים להשיג על ההכרעה בתביעות החוב לכשתתקבל על ידי הנאמן נשמרת להם.

מאחר שטענות המבקשים הובאו בפני בית משפט קמא במסגרת הבקשה לביטול החלטתו ונבחנו לגופן, סבורני כי לא קופחה זכותם הדיונית של המבקשים. אף אין לקבל את טענתם כי יש לעצור את הליך בירור תביעות החוב משום שהוא מבסס תשתית למתווה שאושר, ובפרט כאשר עיכוב ביצוע ההליך עד להכרעה בנוגע למתווה כלל לא התבקש (והשוו רע"א 6399/14 סינבטי נ' S.H.G GOLDEN & SILVER LTD בפירוק

(26.11.2014); רע"א 8129/02 ארגיל שירותי הובלה (1993) בע"מ נ' הנאמן על חברת דן רולידר בע"מ (בהקפאת הליכים) , פ''ד נז(5) 481 (2003)).

5.סוף דבר שהבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, ישאו המבקשים בהוצאות בסך 5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.