רע"א 6399/14 ברטי (בני) סינבטי נ. S.H.G GOLDEN & SILVER LTD בפירוק

בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה א' אורנשטיין ) בתיק פר"ק 2000-12-12 מיום 14.7.2014, בגדרה הוחלט לקבל את בקשת המפרק ולהתיר מכירת נכסיה של המשיבה 1, חברה בפירוק, תוך דחיית עמדת המבקש לפיה יש לעכב את הליך המכירה.

1.

ב בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מתנהל הליך פירוק מרצון של חברת S.H.G. Golden & Silver Ltd

(להלן: החברה ) , במסגרתו ניתן ביום 19.2.2013 צו פירוק ועו"ד קוטלר מונה כמנהל מיוחד לנכסי החברה. בהחלטה מיום 14.7.2014 מונה עו"ד קוטלר כמפרק החברה (להלן: המפרק ) . בין בעלי המניות של החברה, שרשומה בקפריסין, נמנים המשיבה 3, שבבעלותה 51% ממניות החברה, והמבקש, שבבעלותו 26% ממניות החברה. החברה נועדה לעסוק בחיפוש וכריית זהב בקירגיזסטן, בהסתמך על זיכיונות לחיפוש וכריית זהב במדינה. עוד היו לחברה זכויות במפעל לעיבוד עופרת וזהב. אולם, במחצית הראשונה של שנת 2008 הלאימה ממשלת קירגיזסטן את זכויותיה של החברה. החברה נקטה בהליכים משפטיים בקירגיזסטן על מנת להשיב זכויות אלו, ולצורך כך אושר למנהל המיוחד לשכור שירותיהם של משרד עורכי דין בינלאומי שייצגו את החברה בערכאות השונות. בנוסף, הוזמנה מהם חוות דעת משפטית, שקבעה כי קיימים סיכויים קלושים להצליח בהליכים משפטיים נוספים בקירגיזסטן, מעבר להליכים שכבר ננקטו.

בין בעלי המניות של החברה – המשיבה 3 והמבקש – נתגלעו סכסוכים, בגינם אף הגיש המבקש תביעה נגזרת ל בית המשפט המחוזי שנדחתה ( תנ"ג 15442-11-09 (מחוזי ת"א) סין בטי נ' לבייב (28.4.2012) ). על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור ל בית משפט זה, שנמשך בהמלצת בית המשפט , לאור העובדה שניתן צו פירוק לחברה ומונה לה מפרק זמני ומנהל מיוחד (ע"א 5018/12 סינבטי נ' לבייב (20.7.2014) (להלן: עניין סינבטי )). עוד עתר המבקש בתביעה להסרת קיפוח בעלי מניות המיעוט בחברה (ת"א 26129-02-12) ותביעה זו עדיין תלויה ועומדת .

2.

ביום 17.2.2014 הגיש המפרק בקשה למתן הוראות (בקשה 29) במסגרתה ביקש מ בית המשפט להתיר פרסום הזמנה להציע הצעות למכירת כל פעילות החברה, על כל נכסיה וזכויותיה, לרבות זכויות התביעה של החברה בקירגיזסטן ובארץ. המבקש התנגד למכירת נכסי החברה בשלב זה, באשר יש לטענתו לברר קודם לכן את מצבה של החברה, לרבות חובותיה.

בהחלטתו מיום 14.7.2014, ולאחר דיון שנערך בפניו במספר בקשות, קיבל בית משפט

קמא את בקשת המפרק להורות על מכירת נכסי החברה (להלן: ההחלטה ) בקובעו כי אין מקום להמתין עד לסיום בדיקת תביעות החוב. נקבע כי ככל שסבר המבקש כי אין לחברה חובות, היה עליו להגיש התנגדות לבקשת הפירוק, דבר שלא נעשה. משניתן צו פירוק, שומה על המפרק לממש את נכסי החברה במהירות וביעילות. בנסיבות אלה, ונוכח פרק הזמן הממושך שיידרש לבדיקת תביעות החוב, קבע בית משפט קמא שאין לעכב את מכירת נכסי החברה עד לתום הבדיקה.

ומכאן לבקשה שבפני.

3.

ביום 23.9.2014 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על ההחלטה דנן בה ביקש לעכב את הליכי מכר החברה. במקביל להגשת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה ל בית משפט קמא, אך בהמשך מחק בקשה זו והגיש תחתיה ביום 3.11.2014 בקשה לעיכוב ביצוע ל בית משפט זה.

המבקש העלה בבקשותיו שלל טענות. בין השאר, נטען כי בית משפט קמא לא נתן דעתו לכל הנימוקים שהעלה המבקש בבקשתו; כי קיים חשש שנכסי החברה יימכרו בעבור "נזיד עדשים" על אף זכויות התביעה הקיימות לזכותה וסיכויי ההצלחה של ההליכים בקירגיזסטן; כי מכירת נכסי החברה נעשית בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי פירוק ורישום כוזב במסמכי התאגיד; כי לא הייתה הצדקה לפירוק מלכתחילה אך המבקש לא הגיש בקשה לביטול הליכי פירוק מן הטעם שבאותה עת לא היה בידיו מידע אודות מצב החברה והתנהלותה, ולא היו בידיו ראיות לתמוך טענותיו; וכי מימוש נכסי החברה כעת יגרום נזק בלתי הפיך לחברה, למבקש ולבעלי מניות המיעוט, בעוד קיים פוטנציאל של ממש לשיקומה של החברה ולהוצאתה מהליך הפירוק.

4.

מנגד, התנגדו המשיבים לבקשה. המפרק הדגיש כי בהסתמך על ההחלטה, הוא פרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת נכסי החברה ובסופו של ההליך הגיש בקשה ל בית משפט

קמא לאישור המכר. נטען כי המחלוקת הניטשת בין בעלי המניות אינה חלק מהליך הפירוק ואינה אמורה להתנהל בגדרו; כי המבקש מערער למעשה על ההחלטה המורה על פירוקה של החברה; וכי מדובר במעשה עשוי ובערעור תיאורטי.

המשיב 2 הוסיף כי טענותיו של המבקש עשויות להתברר ממילא במהלך ניהולו של הליך הפירוק, בפרט שעה שמונה רואה חשבון חוקר לצורך בירור טענותיו. עוד ציין המשיב 2 כי על אף שסבר תחילה, כעולה מתגובתו מיום 11.5.2014 שהוגשה ל בית משפט

קמא, כי אין מניעה מלהמתין עם מכירת נכסי החברה עד אשר יתבררו חובותיה, אין הדבר מעיד על שגגה שנפלה בהחלטה וכך גם סבר מבחינת הסוגיה בשנית.

המשיבה 3 התייחסה בתשובתה גם לטענות שהעלה המבקש נגד התנהלותה ושללה אותן. המשיבה 3 ציינה, בין היתר, כי המבקש הסתיר מפני בית המשפט עובדות רלוונטיות, וביניהן כי היה דירקטור בחברה בעת הגשת בקשת הפירוק ולכן כל המידע הרלוונטי היה ברשותו; כי בניגוד לטענות המבקש, החברה נקטה בעשרות הליכים משפטיים בקירגיזסטן וכי הסיכויים להצליח בהליכים המשפטיים קלושים; כי טענותיו של המערער כבר נבחנו לגופן במסגרת התביעה הנגזרת; כי החברה לא סולבנטית; כי הצעתה לרכישת נכסי החברה גבוהה בהרבה מהצעתו של המבקש.

5.

אקדים ואומר כי הבקשה דנן, אף אם הוגשה במסגרת הזמנים הקבועה בחוק, לוקה בשיהוי. כאמור, ההחלטה על מכירת נכסי החברה ניתנה כבר ביום 14.7.2014 ואף נאמר בה כי " בית המשפט מצפה שעד ליום 1.9.2014 יפרסם המנהל המיוחד [המפרק – י"ע] הזמנה להציע הצעות למכירת נכסי החברה". בהתאם, ביום 1.9.2014 וביום 2.9.2014 פורסמו הזמנות להציע הצעות לרכישת כלל נכסי החברה בעיתונים כלכליים. ביום 30.9.2014, המועד האחרון להגשת הצעות לפי המודעה, התקבלו במשרדו של המפרק שתי הצעות – האחת מטעם המבקש על סך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ, והשניה מטעם חברת Grutaco Ltd .

– שהמשיבה 3 היא בעלת השליטה בה – על סך של 850,000$ בתוספת מע"מ. ביום 7.10.2014 הוגשה בקשה מטעם המפרק לאישור המכר לחברת Grutaco Ltd.

(בקשה 43). למרות זאת, רק ביום 23.9.2014 הוגשה בקשת רשות הערעור ובקשה לעיכוב ביצוע ל בית משפט

קמא, ורק ביום 3.11.2014 הוגשה בקשת עיכוב ביצוע ל בית משפט זה.

על רקע אמירתו המפורשת של בית משפט קמא כי הוא מצפה שההזמנה להציע הצעות תפורסם עד ליום 1.9.2014, ניתן היה לצפות כי המבקש יזדרז להגיש את התנגדותו להחלטה או לכל הפחות ימהר להגיש בקשה לעיכוב ביצוע ל בית משפט קמא (רע"א 7634/05

שלמר השקעות בע"מ נ' ארז

(8.11.2005 ); רע"א 9489/09 רוזנברג נ' בולוס גד תיירות ומלונאות בע"מ (14.2.2010); ע"א 8935/09 ופא טורס בע"מ נ' כהן , פסקאות 11-10 (10.11.2009)). אלא שהמבקש לא נהג כך והליך המכירה, בו המבקש בעצמו נטל חלק , התקדם ועומד כעת על סף ההשלמה – הוגשה בקשה לאישור המכר ל בית משפט קמא, הוגשו התשובות לבקשה וכל שנותר הוא ש בית משפט קמא יאשר את המכירה. בנסיבות אלו, עיכוב הליכי המכר, משמעו ביטול הצעדים שננקטו עד כה וחשש כי בעתיד לא תתקבל הצעה בגובה ההצעה שכבר נתקבלה. לדעת המפרק אין הדבר תואם את חובתו לפעול למזעור נזקיה של החברה, ובכלל זה לפעול למימוש נכסיה במטרה להטיב עמה.

6.

המבקש טוען בבקשתו כי הוא מבקש לעכב את הליכי מכירת החברה בלבד ולא את כלל הליכי הפירוק. אף על פי כן פרש בפני בית המשפט יריעה רחבה, הכוללת פירוט רב של ההליכים המשפטיים בארץ ובקירגיזסטן והתייחסות לחובותיה הלכאוריים של החברה, שנראה שאיננה מתאימה להליך הנוכחי. הלכה למעשה, כפי שעולה מטענותיו של המבקש, הוא מבקש להתנגד להליכי הפירוק מעיקרם במסגרת הבקשות דנן. דא עקא, שההחלטה על פירוק החברה, שניתנה עוד ביום 5.12.2012, הינה החלטה חלוטה, שהמבקש לא הגיש התנגדותו לה במועד, ולא מצאתי ממש בנימוקים שהביא לכך. משנמנע המבקש מלהתנגד להחלטה לפרק את החברה, אין הוא יכול לנסות ולתקוף החלטה זו באופן עקיף במסגרת הבקשה דנן, ויפים לעניין זה דבריו של השופט (כתוארו דאז) גרוניס:

"בבקשת רשות הערעור שבים המבקשים ומפרטים את טענותיהם לפיהן צו הפירוק בטל והמפרק נעדר כל סמכות לאשר תביעות חוב. אין בפיהם של המבקשים כל הסבר לשתיקתם במועד מתן צו הפירוק ולאחר מכן, עד לשנת 2004. טענותיהם של המבקשים, רובן ככולן, כולל בתגובה לתשובה, הינן טענות הדורשות בירור עובדתי וראויות היו להיטען במועד שבו דן בית המשפט

במתן צו הפירוק. משלא עשו כן המבקשים, אין להם להלין אלא על עצמם " (רע"א 9330/05 Red Rock Holdings Ltd נ' שביט (18.4.2006). ראו גם רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' וינשטיין , פסקה 26 לפסק דינה של השופטת (כתוארה דאז) נאור (8.3.2009); פש"ר (מחוזי ב"ש) 6216/05 ח.מ.ס.א מפעלי תיירות באילת בע"מ נ' לוי (4.7.2006)).

7.

דומה כי הרקע לבקשה הוא המחלוקת בין הצדדים וחוסר האמון ביניהם. המבקש הפנה בבקשתו הן לתגובת המפרק מיום 30.4.2014 והן לתגובת המשיב 2 מיום 11.5.2014 בהן ראה מעין הודאה כביכול שהליך הפירוק מיותר. לא כך הדבר. המפרק בתגובתו הדגיש כי אין ליחס לו אמירה לפיה הוא סבור שאין מקום לנהל את הליך הפירוק, ודבריו כוונו להבהיר כי אין לנהל את המאבקים בין בעלי המניות בגדרי הליך הפירוק, בפרט כאשר אין באלו כדי לשרת את הליך הפירוק.

מכל מקום, רשאי המפרק לנקוט בצעדים כנגד מי מבעלי המניות ככל שיסבור כי הלה פעל בניגוד לאינטרסים של החברה, כפי שנאמר בעניין סינבנטי :

"יצויין, כי הטעם העיקרי להמלצתנו דנן נעוץ בכך שבינתיים ניתן צו פירוק לחברת SHG Golden & Silver Ltd

(להלן: החברה ) ומונה לה מפרק זמני ומנהל מיוחד, ובנסיבות כאלה כבר פסק בית משפט

זה כי אין מקום להגשתה של תביעה נגזרת ([השוו: ע"א 7602/09 בנק הפועלים בע"מ נ' CIBEL

(10.2.2011); ע"א 9014/03 גרינפלד נ' לסר (14.12.2006)], וממילא אף לניהולה.

למותר לציין כי מפרק החברה מוסמך לנקוט בכל צעד שיראה לו לנכון, לרבות ייזום הליכי חקירה פרטית ופומבית על פי הוראות הסעיפים 288 ו-298 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: הפקודה ) ונקיטה בהליכים נגד גורמים שונים מכוח הסעיפים 373 ו-374 לפקודה. נדגיש, כי היה ויינקטו צעדים כנ"ל, שומר כל אחד מן הצדדים להליך זה את מלוא טענותיו".

8.

ההליך ב בית משפט קמא התמקד בבקשתו של המבקש לעיכוב הליכי המכר עד לבירור תביעות החוב, אך כמו בית משפט קמא, לא ראיתי מה טעם בכך. בירור תביעות החוב עשוי להתארך בעוד שתפקידו של המפרק לממש את נכסי החברה. התמורה שתתקבל עבור נכסי החברה תחולק בהמשך בין בעלי החוב, בהתאם לתביעות החוב שתאושרנה, אך אין מקום להתלות הליכי מכירת נכסי החברה עד לבירור תביעות החוב.

9.

כפי שציין המפרק בתגובתו, הנכס היחיד של החברה הוא זכויות התביעה שלה כנגד ממשלת קירגיזסטן. לדידי, הטענה היחידה של המבקש הראויה לעיון היא אם אין מקום לעכב את מכירת נכסי החברה עד למיצוי ההליכים המשפטיים בקירגיזסטן. שאם תזכה החברה בתביעותיה, ויושבו לה הזיכיונות לחציבה ולכרייה של זהב או הזכויות במפעל לעיבוד עופרות המתכת, הרי ששוויה של החברה יעלה פלאים.

דומה כי הטענות שמעלה המבקש בדבר הסיכויים להשבת נכסי החברה לרבות זיכיונות כריית וחיפוש זהב, הינן בעלות אופי ספקולטיבי. חזקה על המפרק כי העריך את שווי נכסי החברה בשים לב לסיכויי ההליכים המשפטיים בקירגיזסטן, וכאמור, ניתנה חוות דעת משפטית לפיה סיכויי התביעה קלושים. ובכלל, אם השווי הפוטנציאלי של החברה עומד על עשרות מיליוני דולרים, כפי שטוען המבקש, מדוע הגיש הצעה לרכוש את נכסי החברה בסכום של 100,000 ₪ בלבד?

10.

החברה נקטה בהליכים משפטיים רבים בקירגיזסטן על מנת להשיב את נכסיה, כפי שעולה גם מפסק דינה של השופטת רונן שדחתה את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת. עיכוב הליכי מכירת נכסי החברה, וליתר דיוק, מכירת זכויות התביעה שנותרו בידי החברה, עשוי לגרום לכך שהמציע אשר הצעתו עמדה על 850,000$ ימשוך את הצעתו, או יציע סכום נמוך יותר, בהתאם להתפתחויות בהליכים המשפטיים בקירגיזסטן. מנגד, אם תצליח החברה בהליכים המשפטיים וזכויותיה במפעל והזיכיונות יושבו לה, מן הסתם יעלה ערכה עשרות מונים.

במצב דברים זה, אני סבור כי ניתן לאזן בין השיקולים השונים, ולעכב את הליכי מכירת נכסי החברה בששה חודשים נוספים, על מנת לבחון בפרק זמן זה אם חלו התפתחויות מהותיות בהליכים המשפטיים להשבת נכסי החברה בקירגיזסטן, ואם ימצא המפרק כי יש להתפתחויות אלה נפקות מבחינת הערכת שווי נכסי החברה. עיכוב הביצוע מותנה בכך שהמערער יפקיד תוך 14 יום בקופת המפרק הסך של 850,000$ בצירוף מע"מ, כגובה ההצעה הגבוהה ביותר, או ערבות בנקאית אוטונומית בסכום זה.

לא הופקד הסכום האמור תוך 14 יום, ימשיך המפרק בהליכי המכירה, לרבות קבלת אישור בית המשפט.

11.

בשולי הדברים אציין כי עובר לחתימת החלטה זו, הגיש המבקש בקשה להגיב לתשובת המשיבים. לא ראיתי טעם להיעתר לבקשתו נוכח התוצאה אליה הגעתי ובאשר ממילא לא ראיתי להשתיתה על הנושאים המפורטים בסעיף 3 לבקשה, בגינם ביקש המבקש להגיש תגובה.

12.

על אף התוצאה אליה הגעתי, בהתחשב בשיהוי מצד המבקש ובכך שלא צירף את חוות הדעת המשפטית לבקשת רשות הערעור, ישא המבקש בהוצאות המשיבים 3-1 בסך 5,000 ₪ כל אחד.