רע"א 980/03 רמי קדר נ. שויצר ברוריה

המבקש נמנע מלהתייצב לדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, וניתן פסק-דין בהעדר התייצבות. בפסק הדין נקבע כי צו המניעה הזמני נגד המבקש, שהיה תובע באותו משפט, יהפוך לצו מניעה קבוע, וכי צו המניעה הזמני שניתן כנגד המשיבה 1, שהיתה נתבעת באותו תיק, יהפוך אף הוא לצו מניעה קבוע.

בקשה לביטול פסק דין שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה, ועל החלטה זו עותר המבקש ליתן לו רשות ערעור.

עיקר טענתו היא שעורך הדין שייצג אותו בשלבים מוקדמים יותר של ההליכים פסק מלייצגו, וכי הוא לא היה ער לעובדה שמתקיים דיון שבו עליו להתייצב. הוא סבור שהתוצאה שנקבעה בפסק הדין עשויה לפגוע בשמו הטוב. עיון בפסק הדין מלמד כי אין בסיס לכאורה לחשש אותו מעלה המבקש, וכי אין בשום פנים בצווים שניתנו כדי לפגוע בשמו הטוב או להעיד על התנהגות בלתי ראויה.

לעצם הבקשה, דומה כי שאלת ידיעתו של המבקש אודות מועד הדיון שבו לא התייצב לא נתבררה באורח מלא בבית המשפט המחוזי. לפיכך החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה עליה רשות לערער, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

הערעור מתקבל. החלטת בית המשפט מיום 15.1.2003 תבוטל, והתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון לגופה בבקשת הביטול, תוך הזמנת הצדדים להשמיע את טענותיהם בפניו.